הסכם קלוג-בריאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:BriandKellogg1928c.jpg|שמאל|250px|הסכם קלוג-בריאן|ממוזער]]
'''הסכם קלוג-בריאן''' (הידוע גם בשם "ההסכם לשלום עולמי") נחתם ב-[[27 באוגוסט]] [[1928]]
==חתימה ואישרור==
טיוטה ראשונה של ההסכם הופץ בין המדינות באפריל 1928{{הערה|{{הצפירה||לבסוס השלום בין לאומים|1928/05/06|00101}}}}. ההסכם נקרא על שם מחבריו [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] האמריקאי [[פרנק קלוג]] ו[[שר החוץ]] הצרפתי [[אריסטיד בריאן]]. בעקבות הערות של בריטניה, הוכנס לתוך ההסכם סעיף הקובע שאם אחת המדינות פותחת במלחמה פוקעת המחויבות של שאר המדינות החתומות{{הערה|{{דואר היום||תשובת אנגליה לאגרת קילוג|1928/07/23|00105}}}}. ביולי 1928 הופץ ההסכם בין 15 מדינות ולאחר שאלו הסכימו לחתום עליו{{הערה|{{דואר היום||העיתונות האמריקאית נגד חוזה קילוג|1928/08/03|00601}}}} אורגן טקס החתימה בפריז{{הערה|{{הצפירה||בעוד שבוע ימים ייחתם החוזה של קילוג|1928/08/21|00101}}}}. לטקס החתימה הוזמנה קבוצה מצומצמת של מדינות נבחרות, ואחרות לא הוזמנו על אף בקשתן{{הערה|{{דואר היום||ספרד לא הוזמנה לחתום על אמנת קילוג|1928/08/26|00101}}}}. שאר המדינות הוזמנו לאשרר את ההסכם עד כניסתו לתוקף. במהלך הטקס הוקרא נוסח האמנה וחמש עשרה הנציגים חתמו על שני הנוסחים הרשמיים, ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]{{הערה|שם=לאישא|{{דואר היום||לא ישא גוי אל גוי חרב|1928/08/29|00117}}}}.
חמש עשרה המדינות החתומות היו: [[ארצות הברית]], [[צרפת]], [[איטליה]], [[יפן]], [[רפובליקת ויימאר]] ([[גרמניה]]), פולין, [[צ'כוסלובקיה]], [[בלגיה]] ושבע מדינות חבר הלאומים הבריטי: [[הממלכה המאוחדת]], [[אירלנד]], [[דרום אפריקה]], [[הודו]], [[אוסטרליה]], [[קנדה]] ו[[ניו זילנד]]{{הערה|{{דואר היום||אמנת קילוג נחתמה|1928/08/28|00100}}. בניגוד לנאמר, [[ברזיל]], [[ארגנטינה]] ו[[ספרד]] לא היו בחותמות}}.
תאריך כניסת ההסכם לתוקף נקבע ל-24 ביולי 1929 והוא נרשם בסדרת האמנות של [[חבר הלאומים]] ב-[[4 בספטמבר]] [[
AN INSTRUMENT OF NATIONAL POLICY], pages 59-64}}.
ההסכם אושר על ידי הממלכה המאוחדת ב-2 במרץ 1929{{הערה|Rosalind Pulvermacher, [https://www.whatdotheyknow.com/request/31317/response/93990/attach/html/3/MOP%205312%2010%20BOvens%20Kellogg%20Briand.doc.html Letter from the historians of the foreign ministry in London], June 22, 2010}}. ב[[ארצות הברית]], ההסכם אושר על ידי הסנאט ברוב של 85 נגד 1.
לאחר החתימה הודיעו מדינות רבות על הצטרפות לאמנה. [[ברית המועצות]] הודיעה באוגוסט 1928 באיגרת מפורטת על הסכמתה להסכם, והיתה המדינה הראשונה לאשרר את ההסכם באופן רשמי, בספטמבר 1928{{הערה|שם=רוסיה}}. באותו זמן הודיעו על הצטרפות גם [[יוגוסלביה]], רומניה, פורטוגל ושוויץ{{הערה|שם=רוסיה|{{דבר||רוסיה תצטרף לחוזה קילוג|1928/09/02|00100}}}}. בתחילת ספטמבר הודיעו על הצטרפות גם: סין, דנמרק, ליטא וטורקיה{{הערה|{{דואר היום||מסכימים לאמנת קילוג|1928/09/09|00401}}}}. עד כניסתו לתוקף הצהירו על קבלת ההסכם גם [[אפגניסטן]], אלבניה, אוסטריה{{הערה|{{דואר היום||אוסטריה ואמנת קילוג|1928/11/18|00207}}}}, בולגריה, הרפובליקה הדומיניקנית, מצריה, אסטוניה, אתיופיה, פינלנד, גואטמלה, הונגריה, איסלנד, לטביה, ליבריה, הולנד, ניקראגואה, נורבגיה, פנמה, פרו, פורטוגל, סיאם ושבדיה.
מאוחר יותר הצטרפו גם [[איראן]], [[יוון]], הונדורס, צ'ילה, לוקסמבורג, העיר החופשית [[דנציג]], קוסטה ריקה, ו[[ונצואלה]]{{הערה|[http://avalon.law.yale.edu/20th_century/kbpact.asp Kellogg-Briand Pact 1928]}}.
בשנת 1971 הצטרפה גם ברבדוס להסכם{{הערה|[http://treaties.un.org/Pages/showDetails.aspx?objid=0800000280168041]}}.
==השפעה==
חתימת ההסכם זכתה לפרסום רב בעולם ותקוות לסיום עידן המלחמה{{הערה|שם=לאישא}}. עם זאת, היו שהזהירו שחתימת ההכם, ללא פתרון הבעיות בין המדינות, לא ימנע מלחמות{{הערה|{{דואר היום||לאחר תשע שנים|1928/09/02|00300}}}}. נציג גרמניה ביקש, לאור חתימת ההסכם להאיץ את פינוי המעצמות מחבל הריינוס ובריטניה וצרפת שללו זאת{{הערה|שם=ריינוס|{{דואר היום||חתימת אמנצת קילוג|1928/08/27|00104}}}}. בעקבות ההסכם, נמנעו החתומות שפתחו במלחמות מלהכריז באופן רשמי על פתיחת מלחמה. כך היה, בין השאר, עם [[הפלישה היפנית למנצ'וריה]], [[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה]], [[מלחמת החורף]] ו[[המערכה בפולין (גרמניה)|המערכה בפולין]].
==הערות שוליים==
| |||