הנתיב המהיר בכביש 1 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסבת תבנית TheMarker1 לתבנית TheMarker (דיון)
שורה 14:
עם חתימת החוזה החלו עבודת ההכשרה בשטחי ה[[פרדס]] שהיה בין נתיבי כביש 1 ממזרח למחלף שפירים. שטח זה, שהיה קיים בין נתיבי ה[[כביש]] מאז הקמתו בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] נוצר במקור כדי לאפשר למסילת הרכבת מ[[תל אביב-יפו]] ל[[לוד]] לעזוב את תוואי כביש 1 ולעבור דרומה מתחת לנתיב לכיוון מזרח. במקביל החלו עבודות ההכשרה מצפון לכביש 1 לבניית נתיב נוסף בכיוון מערב, בצד הצפוני של הכביש. לשם בניית נתיב רביעי בתוואי זה, נעשו מספר שינויים ב[[גשר]]ים החוצים את התוואי. גשר ב[[מקוה ישראל]] נהרס ונבנה מחדש בשנת [[2005]] ומפתח של [[גשר ביילי]] סמוך הורחב. הנתיב הרביעי שנבנה בשולי הכביש הימניים לא יועד להיות הנתיב המהיר אלא נתיב חלופי לנתיב השמאלי הקיים, שבשטחו נסלל הנתיב המהיר. לשם הקלה על ביצוע העבודות בנתיב המהיר, נסללה בחלקו הצפוני של הכביש רצועת דרך רחבה המסוגלת לאכלס באופן זמני יותר מנתיב אחד ולעתים אף שלושה.
 
הקמת תחנת הרכבת המיועדת בשטח החניון לא החלה עד לחנוכת הנתיב, למרות שלפי החלטת ועדת התכנון והבנייה, לא ניתן להפעיל את הנתיב ללא תחנת רכבת. משרדי הממשלה השונים עדיין עומדים בסירובם להקמת התחנה שעלותה מוערכת ב-100 מיליון שקל והם פועלים לשינוי החלטת הוועדה. בינואר [[2009]] פורסם כי הבנק המלווה את הפרויקט עצר את המימון עקב החשש ליכולת החברה לגבות את האגרה במלואה. חברת שפיר המשיכה לקדם את הפרויקט באמצעות כספים מהונה העצמי{{הערה|שם=CAL1|1={{כלכליסט||לאומי עצר את המימון לנתיב המהיר לתל אביב|3199928|25 בינואר 2009}}}}, עד להסדרת מנגנון פיצוי המקובל על הבנק, היזם ומשרד האוצר. במאי 2009 הודיע הזכיין על הפסקת כל העבודות ומשרד האוצר הודיע כי מדובר בהפרת הזיכיון{{הערה|{{TheMarker1TheMarker|אבי בר-אלי|המדינה: "הפסקת העבודות בנתיב המהיר - הפרת הזיכיון"|1.531733|20 במאי 2009}}}}.
 
העבודות בפרויקט התחדשו לאחר מספר שבועות, וביולי 2009 הוסטה התנועה בכביש 1 לכיוון מערב אל הנתיבים הצפוניים שהתווספו. עם הסטת הנתיבים החלה הריסה והסרה של המקטע ששימש כנתיב השמאלי לכיוון מערב, לקראת בנייתו מחדש כנתיב המהיר. לקראת סוף שנת 2009 הופסקו העבודות שוב, ובתחילת [[2010]] הודיעה הזכיינית שהיא ממתינה לאישור המדינה למתן פיצוי כספי על היעדר היכולת לבנות את 600 המטרים האחרונים של הנתיב המהיר בסמוך ל[[מחלף קיבוץ גלויות]]. המחלוקת לגבי קטע זה נובעת מטעות תכנונית במכרז של הפרויקט, שהובילה עוד בתחילת 2009 להפסקת המימון של הבנקים המלווים. הזכיינית הודיעה למדינה שהיא מבקשת לפרוש מבניית הפרויקט אם לא יאושר הפיצוי{{הערה|{{TheMarker1TheMarker|אבי בר-אלי|4 חודשים לפני הפתיחה: הנתיב המהיר לתל אביב בסכנת ביטול|1.578524|3 בינואר 2010}}}}. במרץ 2010 הסכימו המדינה והזכיינית על המשך העבודה בפרויקט{{הערה|1={{כלכליסט|שי פאוזנר|פתרון בסכסוך הנתיב המהיר לת"א: שפיר והמדינה הסכימו על פתיחתו בדצמבר הקרוב|3400131|28 במרץ 2010}}}}.
 
הנתיב נחנך לבסוף באיחור קל, ב-7 בינואר 2011. יום לפני חנוכת הנתיב הושלמו העבודות בקטע הנתיב האחרון וסומנו הנתיבים בכביש 1 מחדש. במסגרת הסימון בוטל אחד משלושת הנתיבים של כביש 1 באזור מחלף קיבוץ גלויות לאורך קטע של כמה מאות מטרים. במחצית השנייה של 2011 התבצעו עבודות להרחבת גשר ונתיבים בקטע הסמוך למחלף קיבוץ גלויות. עבודות אלו אפשרו את החלפת גדר ההפרדה הרכה בין הנתיב לכביש בגדר הפרדה קשיחה בקטע זה וכך השלימו גדר קשיחה רצופה לכל אורך הנתיב. גם לאחר הרחבת הכביש בקטע זה, נותר בו קטע בן כמה מאות מטרים עם שני נתיבי נסיעה בלבד לנוסעים לכיוון תל אביב.
שורה 42:
* ההפקעה של נתיב תנועה אחד מתוך שלושה נתיבים ביציאה מהנתיב המהיר, בנתיבי איילון סמוך למחלף קיבוץ גלויות{{הערה|{{גלובס||ביזיון ישראלי: עומס כבד בכביש מס' 1 בשל פתיחת הנתיב המהיר; רק 900 נהגים השתמשו הבוקר בנתיב|1000614066|9 בינואר 2011}}}}.
* העובדה שבכניסה לנתיב המהיר אין תחנת רכבת, למרות שאזור הכניסה והחניה נמצאים על פסי הרכבת, ולמרות קיומה של תחנת רכבת בכפר חב"ד, סמוך מאד למקום.
* רכב עם 4 נוסעים ומעלה, הרשאי לעבור בנתיב באופן חופשי, צריך לעבור דרך תחנת בדיקה ידנית הגוזלת זמן, ומעמידה בשאלה את החסכון בזמן{{הערה|1=ניצן רז, [http://www.auto.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-26250-%D7%94%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%AA-%D7%90-%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91-7-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%A8.aspx הנתיב המהיר לת"א ייפתח ב-7 בינואר], באתר "אוטו", 27 בדצמבר 2010}}. זאת, במקום להשתמש במערכות אוטומטיות הסופרות את מספר האנשים ברכב, כמקובל בעולם{{הערה|{{TheMarker1TheMarker|אבי בר-אלי|עידן הנתיב המהיר נפתח בהבטחה: לא תרדו מתחת ל-70 קמ"ש|1.589917|28 בדצמבר 2010}}}}
* הנתיב הינו צר מאוד וחסום על ידי גדר-הפרדה משני צדדיו. רוחבו הצר של הנתיב מאפשר מעבר של טור אחד של כלי רכב בלבד. כתוצאה מכך, בשעת סכנה (לדוגמה, בלימת חירום של הרכב מלפנים), לא ניתן לתמרן ולהימלט לצדדים. בנוסף, רכב כבד שיתקע על הנתיב (בגלל תאונת דרכים, תקלה מכנית, וכו'), יחסום לחלוטין את הנתיב ויגרום לפקקי תנועה חמורים{{הערה|{{nrg|אבי אשכנזי|חולץ הפקקים: נסיעת בכורה בנתיב המהיר|194/022|28 בדצמבר 2010||1|2}}}}.
* גורמים חברתיים יצאו נגד הכביש ואף כינוהו "נתיב לעשירים בלבד"{{הערה|{{ynet|שחר הזלקורן|מדיניות חברתית? לא על הכביש הציבורי|4008254|3 בינואר 2011}}}}{{הערה|{{גלובס|ארז וולברג|ממחר: העשירים יוכלו לשריין לעצמם פטור מהפקק בכביש 1|1000602789|22 בנובמבר 2010}}}}, היות שהמחיר לנסיעה בודדת בנתיב יכול להגיע ל-107 שקלים{{הערה|{{גלובס|עומר רבין|תתכוננו לשלם עד 75 שקל כדי לעקוף את הפקקים לת"א|1000611340|27 בדצמבר 2010}}}}.