טוקבק – הבדלי גרסאות

המחלוקת בבתי המשפט באה אל קיצה בהכרעת [[בית המשפט העליון]] במרץ [[2010]], שבה נדחתה בקשה של אדם שנפגע מטוקבק אנונימי, לחשוף את פרטיו של כותב הטוקבק, כדי שיוכל לתבוע אותו לדין בגין [[לשון הרע]].{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/470/044/p10/07044470.p10.htm רע"א 4447/07 רמי מור נגד ברק אי.טי.סי. (1995)], ניתן ב-25.3.2010}} בדעת רוב של המשנה לנשיאה, השופט [[אליעזר ריבלין]] והשופט [[אדמונד לוי]], נקבע כי אין בחוק הקיים מסגרת משפטית מתאימה, וכי זה תפקידו של המחוקק, ולא של בית המשפט, לעצב הסדר כזה. השופט [[אליקים רובינשטיין]] נותר בדעת מיעוט. השופטים נחלקו גם בשאלה של מהות הטוקבק, מידת ההגנה הראויה לו, וגבולות האנונימיות.

 

 

==הצעת חוק הטוקבקיסטים==