הבדלים בין גרסאות בדף "שמעון פרס"

נוספו 11 בתים ,  לפני 4 שנים
←‏ביוגרפיה: שיפרתי בכך שהרסתי
(←‏ביוגרפיה: שיפרתי בכך שהרסתי)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
[[קובץ:Shimon Peres ca1930.jpg|260px|ממוזער|שמעון פרס (עומד שלישי מימין) עם משפחתו, [[1930]] לערך]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Teenage Shimon Peres.jpg|260px|ממוזער|שמעון פרס בילדותו, [[1936]]]]
נולד כ'''שמעון פֶּרְסְקי''' (ב[[פולנית]]: '''Szymon Perski''') ב[[שטעטל|עיירה]] [[וישנבה|וִישְׁנֶבָה]]{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|"כאן גר פרס". בכפר הולדתו החלו חגיגות ה-90|4386627|31 במאי 2013}}}} שב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] (ב[[שנות האלפיים]], בשטח [[בלארוס]]). אביו [[יצחק פרסקי]] היה [[סוחר]] [[עץ (חומר גלם)|עצים]] אמיד, ואמו, שרה לבית מלצר, הייתה [[ספרן|ספרנית]] ו[[מורה]] ל[[רוסית]]. משפחתו מיוחסת לרב [[חיים מוולוז'ין]]{{הערה|[http://toladot.blogspot.com/2009/04/blog-post_08.html מחקרהוא שורשיםאהב במשפחתלאכול פרסקי]פירות וירקות רבים}}. בילדותו הושפע פרס מסבו מצד אמו, ר' צבי הירש מלצר, בוגר [[ישיבת וולוז'ין]], אשר נרצח ב[[השואה|שואה]]. בשל כך, בהיותו בן ארבע אף נסע עם סבו ל[[ראדין]] וקיבל ברכת אריכות ימים מ[[החפץ חיים]]{{הערה|[[אבישי בן חיים]], '''שמעון ובת-שבע''', [[מעריב]], 9 ביוני 2007}}. הסב חשף את פרס ל[[גמרא]], אך גם למיטב ה[[ספרות]] העולמית ו[[ספרות עברית|העברית]]{{הערה|[http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=596064 הפרק הראשון מתוך הביוגרפיה "כעוף החול" מאת מיכאל בר זהר]}}. בני משפחות אביו ואמו, וכן דודו מיכאל, נרצחו בידי הנאצים ביחד עם כאלפיים מבני העיירה. ב[[נאום]] שנשא בפני [[הכנסת]] בעת השבעתו ל[[נשיא מדינת ישראל]], הזכיר פרס בחיבה את הסב, אשר "עיצב את עולמי כילד" אך בעת השואה היה בין "אחרוני היהודים שהובלו לבית הכנסת העשוי מעץ ונשרפו חיים בתוכו, כאשר [[טלית]]ותיהם על כְּתֵפָם". על פי עדותו של פרס, הסב ליווה אותו אל תחנת הרכבת בדרכו ל[[ארץ ישראל]], ובקשתו האחרונה מהנכד הייתה "להישאר תמיד יהודי"{{הערה|{{הארץ||נאום ההשבעה של שמעון פרס כנשיא המדינה|1.1425322|15 ביולי 2007}}}}. על שמו נקראה בתו צביה{{הערה|תוכנית מדור לדור - שמעון פרס, הערוץ הראשון}}.
 
בשנת [[1931]] [[העלייה החמישית|עלה]] האב ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל המנדטורית]], ושלוש שנים לאחר מכן, בשנת [[1934]], הצטרפו אליו פרס, אמו ואחיו הצעיר גרשון (גיגי). אביו של פרס [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|התנדב לצבא הבריטי]], והקשר עמו אבד במשך [[מלחמת העולם השנייה]]; לאחר המלחמה התברר שהוא ברח פעמיים מ[[מחנה שבויים]] גרמני. בנערותו של פרס חייתה המשפחה ב[[תל אביב]], ושמעון למד ב[[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]] "בלפור". בגיל ארבע-עשרה התקבל פרס ללימודים ב[[בתי ספר חקלאיים בישראל|בית הספר החקלאי]] ב[[כפר הנוער בן שמן|בן שמן]]. בית הספר היה [[פנימייה]], אשר לא הכשירה את בוגריה לעבור את [[בחינת בגרות|בחינות הבגרות]] אלא חינכה לחיים של הגשמה [[ציונות|ציונית]] ב[[חקלאות]] ובהגנה. מקצת מהתלמידים בבית הספר הגיעו מן [[הגולה]]. [[צבר (סלנג)|ילידי הארץ]] היו אלו שמצבם המשפחתי דרש הסדר פנימייתי, או כאלו שנמשכו אל השם הטוב שיצא לבית הספר ברמתו הגבוהה ובערכים שאותם הוא מקנה{{הערה|[[אמנון דנקנר]], '''דן בן אמוץ''', הוצאת כתר, 1992, עמ' 32}}. כבר בהיותו בבית הספר התבלט בכתיבה ובנאום, ופרסם מאמרים בעיתון הפנימייה תוך שימוש ב[[שם עט|שם העט]] "בן אמוץ"{{הערה|אמנון דנקנר, '''דן בן אמוץ''', הוצאת כתר, 1992, עמ' 49}}. ב-[[1941]] יצא ל[[הכשרה]] בקיבוץ [[גבע]], הכשרה שהצטרפה לגרעין המייסד של [[קבוצה (התיישבות)|קבוצת]] [[אלומות]] ב-[[1942]]{{הערה|שם=סרטונים|{{סרטונים}} {{נענע10||תיעוד נדיר: סוניה ושמעון פרס מספרים על השנים החלוציות|774788|21 בינואר 2011||news}} – במקור, מתוך "השבוע" של [[חדשות 10]]}}, ועבד שם כ[[רפתן]], [[רועה צאן]] ו[[גזבר]].
משתמש אלמוני