חמש מגילות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ]], \1סתיו\2
שורה 25:
 
==קריאת חמש מגילות==
מבחינה [[הלכה|הלכתית]], רמת החיוב של קריאת המגילות השונות איננה זהה ולא כל קהילות ישראל נהגו לקרוא את כל המגילות במועדים הנזכרים. קריאת מגילת אסתר בפורים היא הקריאה הוותיקה ביותר מכלל החמש ותוקפה ההלכתי החזק ביותר. יש אף המונים את [[מצווה|מצוות]] קריאת מגילת אסתר בפורים כאחת מ[[תרי"ג מצוות]]. שנייה לה בתפוצה ובתוקף היא קריאת מגילת איכה בתשעה באב. כל קהילות ישראל נהגו לקרוא את איכה לאחר [[תפילת ערבית]] בליל הצום, ויש שאף קוראים אותה למחרת, לאחר [[תפילת שחרית]].{{ש}}

לגבי מנהגי קריאת שלוש המגילות הנוספות, התמונה ברורה מעט פחות: נראה שה[[מנהג (יהדות)|מנהג]] לקרוא את שיר השירים בפסח הוא הנפוץ ביותר. איזכור מנהג זה במסכת סופרים, וכן [[פיוט]]ים ארצישראליים קדומים לפסח המבוססים על שיר השירים מהווים עדות לקיומו של מנהג זה כבר ב[[תקופת הגאונים]] הן ב[[ארץ ישראל]] והן ב[[בבל]].{{ש}}

במקום הרביעי עומדת מגילת רות שגם קריאתה נזכרת במסכת סופרים. המנהג לקרוא את מגילת קהלת בסוכות הוא המנהג הנפוץ פחות מבין חמש המגילות ויש קהילות שאינן קוראות ספר זה כלל. גם מקורו של מנהג זה איננו ודאי, אם כי נראה שגם הוא נוסד בתקופת הגאונים.
 
===הקשר בין המועדים למגילות===
גם בשאלת הקשר בין המגילות למועד קריאתן, נראה כי הקשר המובהק ביותר הוא באשר למגילות אסתר ואיכה אשר תוכנן מעיד בבירור על הקשר ההדוק למועד הקריאה. תשעה באב מציין את תאריך החורבן והגלות עליהם מקוננת המגילה ואילו מגילת אסתר מתארת את הרקע וההסבר לייסודו של חג פורים. באשר לשלוש המגילות הנוספות, ניתנו כמה הסברים שונים. חלק מההסברים ביקשו למצוא קשר נקודתי כלשהו בין המועד למגילה, קשר הנרמז בתוכנן של המגילות, חלקם מעניק הסבר רעיוני יותר וחלק מההסברים מבקש לתת נימוק מערכתי יותר לכמה מהמגילות יחד.{{ש}}באשר לקריאת שיר השירים בפסח, אחד הטעמים המבוססים יותר מסביר כי הסיבה לקריאה היא משום שבחג זה נהוג ממילא לקרוא שירות רבות ([[שירת הים]], שירת דוד, שירת [[הלל המצרי]] ועוד). כמו כן, על פי פירושו ה[[אלגוריה|אלגורי]] של שיר השירים, עוסקת המגילה בקשר ה[[אירוסין]] בין עם ישראל ואלוהיו - תהליך שביטויו ההיסטורי במסורת היהודית הוא ב[[יציאת מצרים]]. מלבד רמזים [[דרש]]ניים שונים (כמו הפסוק "לסוסתי ברכבי פרעה"), דברי הדוד "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו" מרמזים להפסקת בקשת הגשמים בחג הפסח. הסבר חקלאי נוסף הוא בכך שמגילת שיר השירים כולה מלאה בתיאורים אביביים ובכך נמצאת הולמת את חג האביב - פסח.{{ש}}גם למנהג קריאת מגילת רות בחג השבועות ישנו הסבר חקלאי. הרקע החקלאי המצטייר במגילה הוא של תקופת הקציר - "בימי קציר חיטים", תקופה המקבילה לזו של חג השבועות. כמו כן, חג השבועות נקבע גם כ[[חג מתן תורה]], והמגילה מתארת את [[גיור|התגיירותה]] של רות וקבלתה עול תורה ומצוות. הסבר חשוב נוסף שניתן הוא בכך שמגילת רות מייחסת את [[דוד המלך]], שעל פי המסורת נולד ונפטר בחג השבועות, ל[[רות המואביה]] ולבועז.
 
באשר לקריאת שיר השירים בפסח, אחד הטעמים המבוססים יותר מסביר כי הסיבה לקריאה היא משום שבחג זה נהוג ממילא לקרוא שירות רבות ([[שירת הים]], שירת דוד, שירת [[הלל המצרי]] ועוד). כמו כן, על פי פירושו ה[[אלגוריה|אלגורי]] של שיר השירים, עוסקת המגילה בקשר ה[[אירוסין]] בין עם ישראל ואלוהיו - תהליך שביטויו ההיסטורי במסורת היהודית הוא ב[[יציאת מצרים]]. מלבד רמזים [[דרש]]ניים שונים (כמו הפסוק "לסוסתי ברכבי פרעה"), דברי הדוד "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו" מרמזים להפסקת בקשת הגשמים בחג הפסח. הסבר חקלאי נוסף הוא בכך שמגילת שיר השירים כולה מלאה בתיאורים אביביים ובכך נמצאת הולמת את חג האביב - פסח.
הקשר בין מגילת קהלת לחג הסוכות מטושטש יותר ופרשנים שונים ניסו לקשור בין תוכן המגילה לחג - [[אבודרהם]], בהתבססו על מדרש חז"ל, הציע כי הפסוק "תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה, וְגַם לִשְׁמוֹנָה" (י"א, 2) רומז לחג סוכות ו[[שמיני עצרת]] ומזהיר על דיני [[תרומות ומעשרות]] את העוסקים באסיף. ה'[[מגן אברהם]]' מציע הסבר שונה וכותב כך: "ובסוכות קהלת מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהלת 'ולשמחה מה זו עושה'".{{ש}}הסבר מערכתי יותר מתבסס על דברי ר' יונתן על שלמה המלך במדרש [[שיר השירים רבה]]: "כשאדם נער - אומר דברי זמר (-שיר השירים), הגדיל - אומר דברי משלות (-משלי), הזקין - אומר דברי הבלים (-'הבל הבלים אמר קהלת')". מעגל החיים המתואר במדרש קיים גם במעגל השנה. על פי הסבר זה, בחג האביב המסמל את ימי הנערות, קוראים את מגילת שיר השירים ובחג האסיף, המקביל לתקופת הזקנה, קוראים את ספר קהלת העוסק בסופו ותכליתו של האדם - "סוף דבר הכול נשמע, את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם".
 
גם למנהג קריאת מגילת רות בחג השבועות ישנו הסבר חקלאי. הרקע החקלאי המצטייר במגילה הוא של תקופת הקציר - "בימי קציר חיטים", תקופה המקבילה לזו של חג השבועות. כמו כן, חג השבועות נקבע גם כ[[חג מתן תורה]], והמגילה מתארת את [[גיור|התגיירותה]] של רות וקבלתה עול תורה ומצוות. הסבר חשוב נוסף שניתן הוא בכך שמגילת רות מייחסת את [[דוד המלך]], שעל פי המסורת נולד ונפטר בחג השבועות, ל[[רות המואביה]] ולבועז.
 
הקשר בין מגילת קהלת לחג הסוכות מטושטש יותר ופרשנים שונים ניסו לקשור בין תוכן המגילה לחג - [[אבודרהם]], בהתבססו על מדרש חז"ל, הציע כי הפסוק "תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה, וְגַם לִשְׁמוֹנָה" (י"א, 2) רומז לחג סוכות ו[[שמיני עצרת]] ומזהיר על דיני [[תרומות ומעשרות]] את העוסקים באסיף. ה'[[מגן אברהם]]' מציע הסבר שונה וכותב כך: "ובסוכות קהלת מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהלת 'ולשמחה מה זו עושה'".
 
הקשר בין מגילת קהלת לחג הסוכות מטושטש יותר ופרשנים שונים ניסו לקשור בין תוכן המגילה לחג - [[אבודרהם]], בהתבססו על מדרש חז"ל, הציע כי הפסוק "תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה, וְגַם לִשְׁמוֹנָה" (י"א, 2) רומז לחג סוכות ו[[שמיני עצרת]] ומזהיר על דיני [[תרומות ומעשרות]] את העוסקים באסיף. ה'[[מגן אברהם]]' מציע הסבר שונה וכותב כך: "ובסוכות קהלת מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהלת 'ולשמחה מה זו עושה'".{{ש}}הסבר מערכתי יותר מתבסס על דברי ר' יונתן על שלמה המלך במדרש [[שיר השירים רבה]]: "כשאדם נער - אומר דברי זמר (-שיר השירים), הגדיל - אומר דברי משלות (-משלי), הזקין - אומר דברי הבלים (-'הבל הבלים אמר קהלת')". מעגל החיים המתואר במדרש קיים גם במעגל השנה. על פי הסבר זה, בחג האביב המסמל את ימי הנערות, קוראים את מגילת שיר השירים ובחג האסיף, המקביל לתקופת הזקנה, קוראים את ספר קהלת העוסק בסופו ותכליתו של האדם - "סוף דבר הכול נשמע, את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם".
 
===מנהגי הקריאה===
בכל קהילות ישראל נהגו לקרוא את מגילת אסתר מתוך מגילת [[קלף]] ולברך על קריאה זו. בעקבות דברי מסכת סופרים, נהגו חלק מהקהילות לברך גם על קריאת יתר המגילות את ברכת "על מקרא מגילה". מנהג זה קיים בחלק מקהילות האשכנזים עד ימינו.{{ש}}

חמש המגילות מוטעמות במערכת [[טעמי המקרא|הטעמים]] הנהוגה בכל ספרי התנ"ך (למעט ספרי אמ"ת בהם קיימת מערכת שונה). מאחר שחמשת הספרים הללו הם מהספרים ששימושם הציבורי הוא הגדול ביותר, התפתח, במרבית העדות, אופן נגינה מיוחד של טעמים אלה, בשונה מאופן נגינת הטעמים בספרי התורה והנביאים. בחלק ממסורות הקריאה קיים דמיון באופן קריאת חמש המגילות וההבדלים ביניהן הם בחילופי [[סולם (מוזיקה)|סולמות]] או בשינויים אחרים - בהתאם לתוכן המגילה. באופן זה, קריאת מגילת אסתר נעשית במנגינה חגיגית יחסית לעומת קריאת איכה הנעשית בנעימה נוגה.
 
== חמש המגילות ותוכנן ==