סלון ספרותי – הבדלי גרסאות

'''[[אטימולוגיה]]''' - מקור המונח "סלון" במילה ה[[איטלקית]] "sala", אשר מציינת אולם הארחה באחוזות איטלקיות. ב[[צרפת]] מופיעה המילה לראשונה בשנת [[1664]]. גם קודם לכן התקיימו פגישות בעלות תוכן ספרותי, פילוסופי או פוליטי, אשר נקראו על שם החדר בו התקיימו, למשל "קבינט". עד סוף [[המאה ה-17]] התקיימו פגישות כאלו לעתים קרובות בחדר השינה, כאשר המארחת נסובה על מיטתה וחבריה יושבים סביבה על כיסאות או שרפרפים.

מבחינהלסלונים היסטורית,הספרותיים קדמו לסלונים הספרותיים תופעות של [[פטרונות]] של [[סופר]]ים, [[משורר]]ים, הוגי דעות ואמנים ב[[חצר אצולה|חצרות האצולה]]. אנשי הרוח נתמכו כלכלית על ידי חצרות האצילים, באופן שונה ממגמת הסלונים בתקופת ההשכלה. באיטליה של [[המאה ה-16]], ניצוצות של יצירתיות בלטו בחצרותיהן של פטרוניות האמנות, נשים חזקות בתקופתן כמו [[איזבלה ד'אסטה]]. ב[[צרפת]] של אותה תקופה, היו אלו בנות חצר המלוכה (כמו [[מרגריט מנווארה]], [[מארי דה מדיצ'י]], או [[מרגריט דה ולואה]]), שפיתחו חוגים ספרותיים ואמנותיים סביבן. [[מלחמות הדת בצרפת]] ב[[היסטוריה של צרפת#שושלת ולואה|תקופת שושלת ולואה]], החלישו במידה ניכרת את כוחן של חצרות בית המלוכה לטובת חוגים תרבותיים פרטיים.

המחקר בנושא הסלונים מתמקד בשתי סוגיות עיקריות: מה היחס בין הסלונים לבין [[המרחב הציבורי]] ומה היה תפקידן של נשים בפיתוח תרבות הסלונים הספרותיים.