כלל אצבע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
שכתוב ועריכה, כתיבת התייחסות ראשונה לערך עצמו, הסרת תבנית לשכתב |
||
שורה 1:
'''כלל אצבע''' הוא כלל שאינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה. זהו כלל שקל ללמדו וליישמו, להפעילו בחישוב מקורב או לשם קבלת החלטה. העיקרון מאחורי כלל אצבע דומה ל[[היוריסטיקה]].
=== מקור הביטוי ===
מקור
מדידה על פי האגודל מופיע במשנה ובתלמוד במקומות רבים, ו'אצבע' היא מידה עתיקה כפי שמידת ה[[סנטימטר]] משמשת כיום. לדוגמה במסכת מגילה (יב.) בהקשר של כתיבת מגילה והמרחקים הנדרשים בין האותיות והשורות כתוב: "בין תיבה לתיבה: מלוא האות. בין אות לאות: כל שהוא. בין שורה לשורה מלוא גודל"
כלומר: בין מלה למלה צריך להיות רווח של אות. בין האותיות צריך להיות רווח כלשהו, ואילו בין שורה לשורה צריך רווח של אגודל.
סיבה נוספת לביטוי המקורי יכולה להיות המנהג להרטיב את האגודל, להזקירו ברוח וכך להעריך את כיוון הרוח.
בבית המקדש היה "כלל אגודל הפוך", כאשר בחרו את הכוהן לתורנות העבודה בהגרלה הנקראת פיס (מקור השם של [[מפעל הפיס]]) הגרלה שהתנהלה במשחק כמו [[זוג או פרט]] "הממונה אומר להם: הצביעו! ומה הן מוציאין? אחת או שתים. ואין מוציאין גודל במקדש [...מפני הרמאים]" (מסכת תמיד כח.) כלומר פחדו שהכוהנים ירמו בגלל שהאגודל קטן יותר ויבלבל את הספירה ולכן "המוציא גודל, אין מונין אותו" (רמב"ם, הלכות תמידים ג')▼
==== כלל אגודל הפוך ====
▲בבית המקדש היה "כלל אגודל הפוך", שהוראתו שונה ולא קשורה לכלל אצבע. כאשר בחרו את הכוהן לתורנות העבודה בהגרלה הנקראת פיס (מקור השם של [[מפעל הפיס]]) הגרלה שהתנהלה במשחק כמו [[זוג או פרט]] "הממונה אומר להם: הצביעו! ומה הן מוציאין? אחת או שתים. ואין מוציאין גודל במקדש [...מפני הרמאים]" (מסכת תמיד כח.) כלומר פחדו שהכוהנים ירמו בגלל שהאגודל קטן יותר ויבלבל את הספירה ולכן "המוציא גודל, אין מונין אותו" (רמב"ם, הלכות תמידים ג')
== קישורים חיצוניים ==
* רוביק רוזנטל, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/438/793.html מקור הביטוי], NRG
* ססיל אדאמס, [http://www.straightdope.com/columns/000512.html התייחסות למקור אפשרי לביטוי המקורי], The straight dope
[[קטגוריה:היוריסטיקה|*]]
| |||