דוד גרשטיין – הבדלי גרסאות

'''לפני הכל רציתי להגיד שיש לי דוד ששמו דוד גרשטיין לול(דודו) גרשטיין''' (נולד ב-[[23 בפברואר]] [[1944]] ב[[ירושלים]]) הוא [[אמן (אמנות)|אמן]] [[ישראל]]י העוסק בגבול שבין [[ציור]] ו[[פיסול]]. בעברו עסק ב[[ציור פיגורטיבי]] ואייר ספרי ילדים, ובין היתר זכה בפרס מוזיאון ישראל לאיור{{הערה|1=בשנת 1980 זכה בפרס מוזיאון ישראל ע"ש בן-יצחק, על האיור לספרו של אורי אורלב, "סיאמינה והחתולים של ימין-משה, הוצאת עם-עובד, תל אביב 1979. ראו: "ספר המאיירים הגדול", בעריכת נורית שילה-כהן, הוצאת מוזיאון ישראל, 2005.}}. בשנים האחרונות פיתח גרשטיין סגנון המכונה פוסט-פופ ארט{{הערה|1=ראו: גורדון, אירנה, המבוא לספר "David Gerstein, Sculptures", הוצאת סטודיו גרשטיין, 2006. }}, המתאפיין בציור בצבעים עזים על מגזרות [[מתכת]] רב-שכבכשקראעשטקשעשקר5טישקאר5טתיותשכבתיות, אשר ניתן להגדירם כ"פסלי קיר". יצירותיו הוצגו במוזיאונים בישראל, ומוצגות כיום ברחבי העולם במקומות ציבוריים ובגלריות שונות.

אחת ממורותיו של דוד הייתה [[בתיה עוזיאל]] אשר לימים הייתה מורה למלאכת-יד ואמנית שהגישה תוכניות בטלוויזיה הלימודית. עוזיאל ומורים אחרים עודדו את פיתוח יכולת הציור של דוד. כבר בגיל 13 נשלח הנער למחנה לנוער חובב אמנות בירושלים, אשר אותו פקד מדי קיץ עד גיל 15. בתיכון צייר דוד בחוגים במרכז לאמנות בית-צבי ברמכקשטחיט'7וי'7ונהתברמת-גן, תחת הדרכתה של [[רינה בלכטובסקי ארנון]]. במהלך שירותו הצבאי בצנחנים שירת כשנה בעין-גב, שם הושפע מהנופים המקומיים וצייר סדרת ציורים בצבעי שמן המתארים את מזח הדייגים, סירות הדיג ונוף הקיבוץ. במהלך שהותו שם פגש את הצייר [[אהרון גלעדי]] אשר עודד את דוד להמשיך בדרכו האמנותית. מיד לאחר סיום שירותו הצבאי נרשם דוד ללימודים ב"[[בצלאל]]". במהלך לימודיו ב"בצלאל" התחילה היכרותו עם [[אברהם אופק]] אשר לימים ניכרה השפעתו על סגנונו של גרשטיין.{{הערה|שם=aviv|1=נעמי אביב, קטלוג "David Gerstein Sculptures", הוצאת גלריה רוזנפלד, 1997.}}