הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים – הבדלי גרסאות

הוספת פרק
(←‏היסטוריה: הסרת פסקה קצרצרה שהכילה משפט תמוה ומיותר.)
(הוספת פרק)
 
הדרך התחילה ב[[שער ירושלים (יפו)|שער ירושלים]] שהיה קבוע בחומת [[יפו העתיקה]] ומשם נמשכה הדרך ב[[רחוב עולי ציון]], כיום האזור שבו נמצא [[שוק הפשפשים (יפו)|שוק הפישפשים]]. משם חצתה הדרך את [[כיכר עיריית יפו]] אל רחוב [[דרך בן-צבי]] ([[כביש 44]]), דרך הפרדסים שהיו ממזרח ל[[יפו]] על גבול הערים [[אזור]] ו[[חולון]], היכן שעובר היום רחוב [[דרך השבעה]]. משם המשיכה דרך [[בית דגן]] אל גבול הערים [[רמלה]] ו[[לוד]] עד לאזור שעל יד [[מחלף נשרים]] של ימינו. לאחר מכן המשיכה הדרך בתוואי של [[כביש 424]] לאזור [[מחלף לטרון]] ומשם המשיכה על תוואי [[כביש מספר 1]] אל [[שער הגיא]] שעובר בתוך [[נחל נחשון]], עד לכניסה המערבית של ירושלים של ימינו. משם המשיכה הדרך ב[[רחוב יפו]] עד ל[[שער יפו]].
 
== חשיבות הדרך במלחמת העצמאות ==
בנובמבר 1947 הסכימה מועצת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. החלטה זו לא התקבלה בשמחה קרב הפלסטינים, ומאז ניסו הלוחמים הפלסטינים בירושלים להפסיק את זרימת השיירות וארגזי המזון ליהודים בעיר. הלוחמים, בהנהגת עבד אל קאדר אל חוסייני,  התחילו לפגוע באוטובוסים ולתקוף בודדים בעזרת אבנים, ולאחר מכן ההתקפות היו מסודרות ומתוכננות היטב. התקפות אלו הבהירו ללוחמים העבריים את חשיבות דרך יפו ירושלים, ובאופן מיוחד את הקטע בין חולדה לירושלים. כתוצאה מכך, הדרך לירושלים נכבשה ע"י הלוחמים העבריים במאי 1948 וזה סייע לכבוש את ירושלים ואת המדינה ככל.
 
== מבנים עתיקים לאורך הדרך ==
41

עריכות