טיפול דיאלקטי התנהגותי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dacdsi (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (דיון)
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 1:
{{עריכה}}
{{שכתוב}}
מקור המילה דיאלקטיקה הוא אמנות הדיון העסק בעובדות מנוגדות. '''תרפיה התנהגותית דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') הוא טיפול אשר מספק את האמצעים המעשיים עבור המטפל והלקוח כדי לשמור על גמישות ואיזון <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:3">|{{צ-מאמר|מחבר=Dimeff, L. A., & Koerner, K. E. (2007). Dialectical behavior therapy in clinical practice: Applications across disorders and settings. Guilford Press.‏|שם=|כתב עת=}}</ref>}}. במובן הזה, משמעות השם של טיפול דיאלקטי-התנהגותי נובע מחד-מעיסוק בעמדות מנוגדות וקבלה ומאידך, שינוי.
 
== רקע ותיאור השיטה ==
'''תרפיה התנהגותית דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') שפותח ב -1980 על ידי  פרופסור מרשה לינהן (Marsha M. Linehan), חוקרת מאוניברסיטת וושינגטון, יועד עבור נשים הסובלות מ[[הפרעת אישיות גבולית]] (ב[[אנגלית אמריקנית|אנגלית :]]'''Borderline personality disorder, BPD'''), המאופיינת בדחפים כרוניים להתאבדות ופגיעה עצמית. הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי מבוסס על [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי]] ('''Cognitive Behavioral Therapy, CBT''') המקובל כשיטת טיפול בהפרעות נפשיות מגוונות ומורכבות. הטיפול הותאם בעבר למצבים קליניים נוספים מלבד אישיות גבולית, כמו דיס רגולציה של רגש, הפרעות אכילה, דיכאון, בוגרים מתאבדים,קשישים מדוכאים, אשפוז מלא ואשפוז חלקי ומסגרות משפטיות<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:5">|{{צ-מאמר|מחבר=|שם=Dimeff, L., & Linehan, M. M. (2001). Dialectical behavior therapy in a nutshell. The California Psychologist, 34(3), 10-13.‏|כתב עת=}}</ref>}}.
 
כטיפול מקיף, '''תרפיה התנהגותית דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') משרת את חמש הפונקציות הבאות: 1) משפר יכולות התנהגותיות 2) משפר את המוטיבציה לשנות (על ידי שינוי עכבות ,תלויות חיזוק) , 3) מבטיח כי היכולות החדשות מוכללות לסביבה הטבעית, 4) מבנה סביבת טיפול בדרכים החיוניות לתמוך ביכולות של המטפל ובתמיכת הלקוח. 5) משפר את יכולות המטפלים ויוצר מוטיבציה לטיפול באופן יעיל במטופלים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:5" />}}.
 
'''תרפיה התנהגותית דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') מורכב מארבעה שלבים והם: 1)היציבות של הלקוח והשגת שליטה התנהגותית, המטרות בשלב זה כוללים הפחתת התנהגויות ואבדניות מסכנות חיים, הפחתת התנהגויות מפריעות לטיפול, הפחתת איכות החיים המפריעה להתנהגויות והגברת הכישורים ההתנהגותיים. (2) מטרות שלב זה הן להחליף את "ייאוש שקט" עם חוויה רגשית לא טראומטית(3) להשיג אושר ואומללות "רגילים" ולהפחית הפרעות ובעיות מתמשכות בחיים.(4)לפתור את תחושת חוסר השלמות להשגת שמחה. כמו בגישות קוגניטיביות התנהגותיות אחרות, הלקוח והמטפל במפורש ובזיקה הדדית מסכימים על היעדים החיוניים ושיטות טיפול. מחויבות מילוליות הדדית להסכמי טיפול בעלת חשיבות גבוהה בשיטת טיפול זו. בטיפול דיאלקטי-התנהגותי מטרות הטיפול אינן פשוט לדכא התנהגות לא מתפקדת, אלא לבנות חיים כי כל אדם סביר היה רואה שווה לחיות.
 
הטיפול מבוסס על התיאוריה הביו-סוציאלית( ב[[אנגלית]]: '''Biosocial Theory)'''. לפי פרופסור מרשה לינהן הבעיה העיקרית של הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נרחבת בתפקודה של מערכת הוויסות הרגשית, מנקודת מבט זו, התנהגויות קריטריון של הפרעת אישיות גבולית הן כדי לווסת שות או הן תוצאה של ויסות רגשות נכשלו  <ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:3" />}}. חוסר הוויסות הרגשי יכול להיות מפותח ע"י גורמים ביולוגיים וסביבתיים. מהצד הביולוגי, האנשים נחשבים להיות פגיעים יותר לקשיים בוויסות רגשותיהם בשל ההבדלים במערכת העצבים המרכזית. הבעיות מתעוררות כאשר אדם פגיע מבחינה ביולוגית  נמצא בסביבה נפוצה לחלוטין .סביבות לא חוקיות מעידות על כך שתגובתו האינדיבידואלית של האדם לאירועים אינן נכונות, לא הולמות, פתולוגיות, או שלא להתייחס ברצינות לאירועים הפרט לא מבין איך להיאבק עם ויסות הרגשות והסביבה שלא מצליחה ללמד את הפרט לפתור בעיות ,לסבול ממצוקה ,לגבש מטרות וציפיות מציאותיות. על ידי הענשת תקשורת של חוויות שליליות ורק בתגובה לתצוגות רגשיות שליליות בעת הסלמה, הסביבה מלמדת את הפרט להתנדנד בין עיכוב רגשי ותקשורת רגשית קיצונית.
 
----
 
== ביקורת על הגישה ==
הניסוי הקליני האקראי הראשון של טיפול דיאלקטי-התנהגותי , השווה את הטיפול הנ"ל בהשוואה למצב טיפול רגיל (treatment as usual-TAU) כקבוצת ביקורת, נבדקי טיפול דיאלקטי-התנהגותי היו בסיכון נמוך יותר באופן מובהק סטטיסטית במהלך שנת הטיפול הראשונה, ודיווחו על פחות ניסיונות התאבדות בכל נקודת הערכה, והיו להם פחות התקפים חמורים מבחינה רפואית במהלך השנה<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:5" />}} .
 
נכון להיום, ישנם מחקרים אקראיים מבוקרים שפורסמו, שנערכו ברחבי חמישה מוסדות מחקר התומכים ביעילות של טיפול דיאלקטי-התנהגותי על פני מספר בעיות התנהגותיות, לרבות ניסיונות התאבדות התנהגויות של פגיעה עצמית, שימוש בסמים, בולימיה, אכילה מוגזמת, ודיכאון בקרב הקשישים.
שורה 22:
 
== אפקטיביות של הטיפול ==
'''תרפיה התנהגותית דיאלקטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Dialectical behavior therapy, DBT''') היא שיטה בפסיכותרפיה שיועדה במקור לטיפול באנשים בעלי [[הפרעת אישיות גבולית]]<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:0">|{{צ-מאמר|מחבר=2. Lynch, T. R., Trost, W. T., Salsman, N., & Linehan, M. M. (2007).|שם=Dialectical behavior therapy for borderline personality disorder.|כתב עת=Annu. Rev. Clin. Psychol., 3, 181-205.}}</ref>}}.המאופיינים בהתנהגות של הרס עצמי, כיוון שמיומנויות בין-אישיות חשובות, ויסות רגשות והכלה של מצוקה רגשית חסרות אצלם באופן ניכר<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:1">|{{צ-מאמר|מחבר=3. Panos, P. T., Jackson, J. W., Hasan, O., & Panos, A. (2014).|שם=Meta-analysis and systematic review assessing the efficacy of dialectical behavior therapy (DBT).|כתב עת=Research on Social Work Practice, 24(2), 213-223.‏}}</ref>}}. על כן, מחקר רב בתחום הפסיכולוגיה היישומית מתייחס לאוכלוסייה זו. עם זאת, טיפול התנהגותי דיאלקטי נמצא אפקטיבי גם עבור אוכלוסיות קליניות נוספות, כגון אנשים עם [[הפרעת אכילה|הפרעות אכילה]], [[דיכאון קליני|דיכאון מז'ורי]] ודיכאון עם הפרעות אישיות נלוות<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:0" />}}.
 
תרפיה התנהגותית דיאלקטית נמצאה יעילה באופן מובהק בהפחתת [[התאבדות|התנהגויות אבדניות]] ופגיעות עצמיות<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:2">|{{צ-מאמר|מחבר=Kliem, S., Kröger, C., & Kosfelder, J. (2010).|שם=Dialectical behavior therapy for borderline personality disorder: a meta-analysis using mixed-effects modeling. ‏|כתב עת=Journal of Consulting and Clinical Psychology, Vol 78(6), Dec 2010, 936-951}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:1" />}}. בנוסף, הפרעות נלוות שהמטופלים דיווחו עליהן, כגון: דיכאון, [[חרדה]], כעס בלתי נשלט ותחושת ריקנות וניתוק עצמי, השתפרו בעקבות טיפול התנהגותי דיאלקטי בהשוואה לטיפול רגיל<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:0" />}}, אם כי ממצא זה איננו עקבי לאורך כל המחקרים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:1" />}}. יתכן ואי עקביות זו נובעת מהבדלים סימפטומטיים בין קבוצות הטיפול, קושי במיקוד הממדים המרובים של התנהגויות אלו<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:1"}}{{הערה|שם=הערה /><refמספר name="20170524041803:0" />}} והבדלי מין (נבדקו בעיקר נשים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:0" />}}. במוקד הטיפול - מעבר מהתנהגויות מסכנות חיים (מוקד גבוה בהיררכית הטיפול) למטרות טיפול נמוכות יותר בהיררכיה הטיפולית<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:0" />}}. התרפיה נמצאה כמסייעת למטופלים לפתח יכולות בין-אישיות, כגון: ניהול סיטואציות חברתיות באופן טוב יותר<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:0" />}}. בהשוואה לטיפולים סטנדרטיים (TAU – treatment as usual), המטופלים בתרפיה התנהגותית דיאלקטית הציגו הפחתה משמעותית יותר בסיכון הרפואי המשויך להם, כפי שנמדד על ידי סך ימי האשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים, בנשירה מהטיפול והתנגדות לו<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:0" />}}.
 
קיימות מספר ביקורות על הטיפול. ראשית, ישנן מגבלות עקב ההטרוגניות של התסמינים בהפרעות הנלוות להפרעת אישיות גבולית, כמו: חרדה ומצבי לחץ, הפרעות אכילה אשפוז ועוד. הטרוגניות זו עשויה לסבך את התכנון והיישום של הטיפול והאפקטיביות שלו<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:2" />}}. למרות הביסוס המדעי החזק של טיפול זה קיימים מספר פערים בספרות, כמו: מיעוט יחסי של גברים או מיעוט מטופלים ומידע מועט בספרות על החשיבות היחסית של רכיבים שונים של הטיפול ולתוצאות הטיפול. יתרה מכך, למרות שניסיונות ראשוניים ליישם שיטה זו באבחנות אחרות מהפרעת אישיות גבולית כבר מובטחים, יישומים אלה עדיין ניסיוניים וממתינים לעדויות מחקריות נוספות<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:0" />}}. כמו כן, חסרים נתוני מעקב ארוכי טווח על מנת להסיק שטיפול זה משפר את איכות החיים של החולים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:2"}}{{הערה|שם=הערה /><refמספר name="20170524041803:1" />}}. לבסוף, מחקרים עתידיים צריכים להשוות שיטת טיפול זו עם טיפולים אחרים שספציפיים לסימפטומים של הפרעת אישיות גבולית אשר הוכיחו את יעילותם, וזאת באמצעות מספר נקודות הערכה ארוכות טווח<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170524041803:2" />}}.
 
== לקריאה נוספת ==