שמורת טבע נחל תנינים – הבדלי גרסאות

'''שמורת טבע נחל תנינים''' הוא אחד מנחלימ[[נחל איתן|נחלי האיתן]] האחרונים בארץ. נחל זה זכה לשמו העברי בשל היותו מקום מקלטו האחרון בארץ של [[תנין היאור]]. שמורת טבע נחל  תנינים משמרת את נופי הנחל בקטע שבו זורמים מי המעיינות השופעים של [[עין תמסח]]. השמורה משתרעת על שני הקילומטרים האחרונים של הנחל עד לשפכו, והיקפה כ-470 דונם. 

בפרהיסטוריהב[[פרהיסטוריה]] חיו התושבים הראשונים באזור במערת כבארה שבכרמל, ממזרח לעינות תמסח. בני אדם התגוררו במערה כבר לפני כ-60,000 שנה ובהפסקות גם בתקופות מאוחרות יותר. חלק ממזונם בא משפע בעלי החיים שבביצות כבארה, בהם [[דג|דגים]], [[חזיר בר|חזירי בר]], [[צבי ים|צבי מים]] [[היפופוטם|והיפופוטמים.]]

אלפי שנים אחר כך, בתקופות הפרסית וההלניסטית ואולי עוד קודם, עגנו ספינות בשפך נחל תנינים, סמוך לתל תנינים. בתקופהב[[התקופה הרומית|תקופה הרומית]], עם פריחתה של קיסריה, ידע האזור תהפוכות. מי [[נחל תנינים]] הוזרמו לקיסריה בשתי אמות מים. האמה "הגבוהה" נבנתה היטב בהתגברות מחושבת על מכשולים של תשתית ביצתית ומחסומי גבעות. היא משכה מים מהמעיינות של נחל תנינים עילי בשוני ובאזור עמיקם, ומימיה היו באיכות מי שתייה. מאוחר יותר בנו הרומאים סכר. מאחורי הסכר נוצר אגם גדול וממנו שלחו את המים באמה "הנמוכה" לקיסריה לשימושים שונים, אך לא לשתייה. בתקופות הביזנטית, הצלבנית והעות'מאנית נוצלו מי האגם להפעלת טחנות קמח.

מסוף התקופה הצלבנית עד המחצית הראשונה של המאה ה-19 היה האזור עזוב, והאגם מן התקופה הרומית הפך לביצת הכבארה הגדולה .בשנת [[1922]] נרכשו אדמות כבארה בכספי הברון רוטשילד ובאותה שנה החלו לייבש את השטח כדי להכשירו לעיבוד חקלאי. על אדמות כבארה קמו היישובים מעגן מיכאל ובית חנניה.      

התנינים אמנם נכחדו מנחל תנינים ואינם קיימים שם עוד לאחר שהתנין האחרון שנראה בנחל תנינים ניצוד בשנת [[1912|1912,]] אך שפע המים הנקיים וזמינותם לאורך כל עונות השנה מקיימים מגוון רב של בעלי חיים בשמורת נחל תנינים על אף מליחות המים היחסית. ביניהם נמצא צבים רכים, צבי ביצה, סרטנים, דו-חיים שונים (צפרדעים, קרפדות ואילניות), סוגי דגים שונים (שפמנונים, אמנונים וכו'). במי הנחל חי גם נחש מים משובץ. בסבכי האשל והקנה ובסביבות בריכות הדגים נחבא חתול ביצות.. בחורשת האקליפטוס שמצפון לסכר הרומי מקננים לא פחות מ-5 מיני עופות מקבוצת האנפות: לבנית קטנה, אנפת לילה, אנפית סוף, אנפה ארגמנית ואנפית הבקר. בסבך הקנים והאשל מקננות קניות. הפרפור ושלדג לבן חזה חופרים קנים בגדות הזקופות של הנחל. פרפר בולט בשטח הוא דנאית סדום. הוא ניכר בכנפיו הכתומות ובשוליהם השחורים והמנוקדים בלבן. דנאית סדום נמשכת לצמחי החנק שבגדות הנחל. 

במים הצלולים של נחל תנינים צומח צמח המים [[נופר צהוב]], הפורח בקיץ בפרחים צהובים וגדולים. צמחי מים אחרים הם  נהרונית צפה, שעליה צפים על פני המים, וקרנן טבוע, שגופו כולו טובל במים. צמחיית הנחל מגוונת וכוללת בין היתר עצי אשל הירדן, שיחי פטל קדוש, פלגית שיחנית, שנית גדולה וסמר ימי, ועשבוניים כמו קנה מצוי, סוף מצוי, קנה סוכר גבוה, אגמון החוף, מכבד הביצות, לוטוס צר עלים, תלתן הביצות, ערידת הביצות ועוד.

ברכסי הכורכר הצמחייה אחרת לחלוטין. שיחי לענה חד-זרעית ורותם המדבר, המאפיינים רכסי כורכר לאורך החוף, נמצאים גם כאן ואתם אשחר ארץ ישראלי וקורנית מקורקפת. בולט במיוחד העושר במיני גיאופיטים, בהם חצב מצוי, נרקיס אפיל, עירית גדולה, סתוונית היורה, כרכום גיירדו, כלנית מצויה, אירוס ארץ ישראלי, כדן קטן פרחים, בן חצב סתווני, ועוד. בחולות חוף הים צומחים חבצלת החוף, חבלבל החוף, אספסת הים, דופרק חופי, מדחול דוקרני, לוטוס מכסיף, ועוד.       

בשמורה קיימים מספר מסלולים המאפשרים סיור עמוק לעבר האתרים ההיסטוריים בשמורה.

המסלול הראשון הנקרא מסלול הסכר, הינוהיינו מסלול אשר מתחיל בהליכה קצרה שעובר ליד מרפסת תצפית המאפשרת צפייה על הנחל בשמורה ולאחר מכן הליכה אל הסכר במורה לצד נחל תנינים לבסוף קיימת תצפית מהסכר בשמורה על טחנות הקמח שהיו בעבר בשמורה ושוחזרו.

המסלול השני הנקרא מסלול הנחל, המתחיל אחרי מסלול הסכר ומשם צועדים אל עבר הים ולאחר מכן בחזרה למסלול עצמו.

המסלול השלישי הנקרא מסלול אמת המים, זהו מסלול שנערך בצעידה לאורך הנחל או לחילופים אפשר להמשיך עם הנחל לים ולראות את הגשר שנבנה בתקופה העות'אמנית לכבוד ביקורו של הקיסר הגרמני בארץ.