ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת – הבדלי גרסאות

עיקר תשומת הלב של המוסלמים הופנה בשלב זה אל הקיסרות הביזנטית בה ראו מקור לעושר על פי דברי [[מוחמד|הנביא]] שהבטיח למאמיניו את {{ציטוטון|ארמונות הקיסר ואוצרותיו}}. שינוי ראשון בתפיסה האסטרטגית של האסלאם התחולל בימיו של ה[[ח'ליף]] הראשון [[אבו בכר|עבדאללה אבן עת'מאן '''אבו בכר''']] שפתח את מסעות הכיבוש האסלאמיים בשליחת צבאות ל[[סוריה]] ול[[עיראק]] - תוך שהוא נכנס למסלול התנגשות ישיר עם הביזנטים. הצבא המוסלמי תקף בשלושה כיוונים, כוח אחד נכנס ל[[ארץ ישראל]] דרך [[עזה]] בעוד שני כוחות אחרים נעו ממזרח אל תוך [[עבר הירדן]], מנצלים את חולשת השלטון הביזנטי ונהנים משיתוף פעולה של השבטים ה[[בדואים]]. התקפות אלו נבלמו מול קווי ההגנה הביזנטיים. השינוי הגיע כאשר צבא מוסלמי במהלך נועז ודרמטי חצה את המדבר כבש את [[דמשק]] ולאחר מכן את מרבית שטחה של סוריה, מכאן יצא הצבא המוסלמי המאוחד וב-1 ב[[יולי]] [[634]], נפגש עם צבא ביזנטי באזור הנמצא גאוגרפית בין [[רמלה]] ל[[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]] וזכה לניצחון ראשון לאחריו נכבשו ערי הארץ על ידי הערבים בזו אחר זו :[[לוד]], [[שכם]], [[עזה]], [[שומרון (עיר)|שומרון]], בסיכומו של דבר החזיקו הביזנטים ב[[קיסריה]], [[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]] ו[[ירושלים]] בלבד.

על פי המסורת, כשהגיע זמן התפילה הציע ה[[פטריארך]] [[סופרוניוס]] לח'ליף להתפלל בכנסיית הקבר. אולם עומר סירב, כדי שהמקום לא יהפוך למקום קדוש גם למוסלמים ויפתח פתח לסכסוכים ומלחמות על המקום, ויצא להתפלל בחוץ, במקום בו בנוי כיום [[מסגד עומר]]. המבנה המקורי הוקם כנראה במאה העשירית לספירה וממנו שרד רק בסיס הצריח הקיים.{{הערה|1='''ספר ירושלים - התקופה המוסלמית הקדומה 638-1099''', בעריכת יהושע פראוור, הוצאת יד יצחק בן צבי עמ' 47}} המבנה המקורי הוקם כנראה במאה העשירית לספירה וממנו שרד רק בסיס הצריח הקיים היום.{{הערה|1=שם, עמ' 322}}

השער המערבי של העיר הידוע כיום בשם [[שער יפו]] היה קרוי בשם '''באב מחראב דאוד''' שם הקשור ל[[מגדל דוד]]. במפה ותיאורי העיר של [[ארקולף]] קרוי השער '''שער דויד''' - ובשם זה נקרא השער גם ב[[ירושלים בתקופה הצלבנית|תקופה הצלבנית]].

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו לאורך השנים בקו החומה המערבית והמצודה הידועה בשם [[מגדל דוד]] נתגלו שרידי בנייה במצודה שמיוחסים לתקופה המוסלמית{{הערה|1=The Quarterly of the Department of Antiquities in Palestine [journal], Oxford University Press, Jerusalem: 1932 1950 XIV page 160}} ובהם מגדל עגול ושרידי קיר. החופר CN Johns שחפר במצודה מטעם [[מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי]]{{הערה|1=http://openlibrary.org/b/OL19159869M/Guide_to_the_Citadel_of_Jerusalem}} זיהה את השרידים עם '''ארמון אמיר המאמינים''' - מקום מושבו של שליט העיר, אך תוכנית המצודה בתקופה המוסלמית איננה ברורה. מממצאי חפירה זו עולה כי השער המערבי של העיר הידוע כיום בשם [[שער יפו]] היה ממוקם, בתקופה המוסלמית, מזרחית מהשער הנוכחי.