הגדת הרבי מחב"ד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כך מכניסים תמונה בערך
סקריפט החלפות (על ידי)
שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:הגדת אדמו"ר מחב"ד.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|שער ההגדה]]
''' הגדת הרבי מחב"ד''' (מוכרת בכינויה: '''הגדת הרבי מליובאוויטש''') היא [[הגדה של פסח]] שמהדורתה המקורית נכתבה ונערכה על ידי הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]], והודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]]. ההגדה כוללת מקורות לנוסח ההגדה של חב"ד שערך רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] בסידורו, טעמים לנוסח שבחר, מנהגי חב"ד ומנהגי 'בית הרב' בנוסף לפירוש ההגדה - מציאת מקורות, ביאורי קטעים, דקדוקי נוסח ועוד.
 
==על ההגדה==
שורה 28:
הבן שואל מה נשתנה. מנהגנו אשר השואל מקדים לאמירתו מה נשתנה: טאטע איך וועל בא דיר פרעגען פיר קשיות.
– וגם אם אין לו אב אומר כן – וממשיך: מה נשתנה כו' הלילות. וואס איז אנדערש די נאכט פון פסח פון
ַאלענעכט פוןַ אגַאנץ יָאר . דיערשטע קשיא איז שבכל הלילות אין אנו כו' שתי פעמים ,ַאלע נעכט פוןַ אגַאנץ יָאר כו' צוויימָאל איין מָאלכרפסאין זַאלץווַאסערדעםצווייטעןמָאלמרוראין
חרוסת. די צווייטע קשיא איז שבכל הלילות וכו'. לאחר אמירת מה נשתנה כנ"ל ע"יעל ידי הקטן שבמסובים – נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר לחזור ולאמור – בלחש – מה נשתנה כו' (עם הקדמה הנ"ל) והעתקתה.
הרבי בחר בתרגום הקטע הראשון של ה'מה נשתנה' ולא בכדי. כך יש בידינו את כל חידושי המנהגים הנוגעים ל'מה נשתנה':
1. הקדמת "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן". 2. "גם מי שאין לו אב אומר כן". 3. המנהג ללעוז את ארבעת הקושיות בלשון המדוברת (כאן – יידיש). 4. יחד עם זאת אומרים את הקושיות גם בלה"ק. 5. המנהג להקדים לכל קושיא את הכותרת "הקושיה הראשונה היא", "הקושיה השנייה היא". 5. בקושיה הראשונה מפרטים "מטבילין שתי פעמים – פעם אחד כרפס במי־מלח, ובפעם השנייה את המרור בחרוסת". 6. אחרי שהקטן שבמסובים אומר את ה'מה נשתנה' חוזרים המבוגרים ואומרים זאת גם הם. 7. גם המבוגרים חוזרים ואומרים את ההקדמה "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן". 8. גם המבוגרים לועזים את ארבע