נקודת רתיחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 185.32.177.153 (שיחה) לעריכה האחרונה של Motyshif |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
'''נקודת רתיחה''' היא ה[[טמפרטורה]] שבה [[לחץ אדים]] של חומר [[נוזל]]י כלשהו משתווה ללחץ האטמוספירי שמופעל עליו, ובכך הופך החומר מנוזל ל[[גז]].
==הגדרות==
מכיוון שנקודת הרתיחה תלויה ב[[לחץ אטמוספירי|לחץ האטמוספירי]] שבו מתרחש התהליך, ככל שהלחץ הסביבתי נמוך יותר טמפרטורת הרתיחה תהיה נמוכה יותר. (למשל טמפרטורת הרתיחה של המים שב[[גובה פני הים]] היא 100 [[מעלות צלזיוס]], עולה ב[[ים המלח]] ל-101 מעלות צלזיוס ויורדת ל-71 מעלות ב[[אוורסט]]). כשמצוינת טמפרטורת הרתיחה של חומר מסוים, הכוונה היא לטמפרטורת הרתיחה בלחץ סביבתי של [[אטמוספירה]] אחת, שהוא הלחץ בגובה פני הים.
ב[[סיר לחץ]] אוטמים את הסיר, כדי להגביר את הלחץ של האדים. פעולה זו מעלה את טמפרטורת הרתיחה בתוך הסיר ומאפשרת בישול מהיר יותר.▼
נקודת הרתיחה נקראת כך בדרך כלל כאשר דנים בחומרים המהווים מוצק או נוזל בטמפרטורת החדר. כאשר דנים בחומרים המהווים גז בטמפרטורת החדר, מתייחסים בדרך כלל ל'''נקודת הניזול''' שלהם. למשל כאשר מדברים על [[חנקן]].
נקודת הרתיחה היא גם נקודת העיבוי בעת קירור של אדי חומר.
נקודת הרתיחה הנמוכה ביותר של חומר היא נקודת הרתיחה (ניזול) של ה[[הליום]]; 269- מעלות צלזיוס, כמעט [[האפס המוחלט]] (273-).▼
==נקודות רתיחה של חומרים==
▲נקודת הרתיחה הנמוכה ביותר של חומר היא נקודת הרתיחה (ניזול) של ה[[הליום]]; 269- מעלות צלזיוס, כמעט [[האפס המוחלט]] (273-).
▲ב[[סיר לחץ]] אוטמים את הסיר, כדי להגביר את הלחץ של האדים. פעולה זו מעלה את טמפרטורת הרתיחה בתוך הסיר ומאפשרת בישול מהיר יותר.
נקודת הרתיחה של חומר תלוי בעוצמת [[קשרי ואן דר ואלס]] ו[[קשר מימן]] שבין המולקולות שלו.
==מדידה==
למדידת נקודת הרתיחה משמש מכשיר הקרוי [[מד רתיחה]] (אבוליומטר).
|