הוצאה לפועל (ישראל) – הבדלי גרסאות

* '''[[צו עיכוב יציאה מהארץ|עיכוב יציאה מן הארץ]]''' - רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב יציאתו מן הארץ של אדם, עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו. שימוש בסעד זה יהיה רק במקרים בהם מוכח כי היציאה מן הארץ תפגע באפשרות לגבות את החוב, שכן היציאה מן הארץ היא זכות יסוד על פי [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]].

 

* '''צווי הבאה וצווי מאסר''' - חייב שאינו מקיים אחר צווי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני רשם ההוצאה לפועל ב[[צו הבאה]], המקוים על ידי [[משטרת ישראל]]. במקרים חמורים של בזיון ההוצאה לפועל רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר החייב לתקופה בת שבעה ימים. בעבר היה סעד צו המאסר סעד מקובל ונפוץ, אך לאחר פסיקת [[בית המשפט העליון]] בשנת [[1993]] בבג"ץ 5304/92 פר"ח נ. שר המשפטים, בה צמצם השופט [[מנחם אלון]] את השימוש בסעד, שונו התקנות בהתאם והשימוש בכלי זה נותר למקרים קיצוניים בלבד.