רדיפת עדי יהוה בגרמניה הנאצית – הבדלי גרסאות

עדי יהוה הם תנועה דתית מסיונרית שהחלה בסוף [[המאה ה-19]]. הסניף הגרמני הראשון של התנועה נפתח בשנת [[1902]] ב[[וופרטל]]. עד שנת [[1933]] היו חברים בתנועה כ-20,000 איש. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] החלה התנגדות ציבורית לארגון, ואנשיו אף נחשבו ל[[בולשביקים]], [[קומוניסטים]] או יהודים סמויים. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] המדינה החלה לעצור אלפים מחברי התנועה, ואף הוגשו כ-5,000 כתבי אישום (שרובם התבררו בדיעבד כמזויפים). בשנים [[1930]]–[[1932]] החלו קריאות בציבור להתערבות לאומית כנגד מאמיני התנועה. אט אט החל הנשיא [[פאול פון הינדנבורג]] להוציא את התנועה אל מחוץ לחוק.

בשנת 1939 פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], דבר שהגדיל את הצורך בחיילים בצבא גרמניה. עדי יהוה המשיכו לסרב לגיוס, ואף חלקם הוצאו להורג בשל כך בתחילת המלחמה. בשנת [[1942]] החלו תנאי האסירים להשתפר והם אט אט קיבלו יותר ויותר חופש.