הזדקרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
||
שורה 9:
הזדקרות הוא מצב ב[[אווירודינמיקה]] ותעופה בו זווית ההתקפה גדלה מעל ערך מסוים, כך שהעילוי קטן. הזווית בה מתרחשת תופעה זו מכונה "זווית הזדקרות" או "זווית התקפה קריטית". זווית זו תלויה בסוג הפרופיל, צורת המטוס, יחס מוטת-שטח כנף (Aspect Ratio), מספר ריינולדס של הזרימה וגורמים אחרים. באופן כללי, זווית ההזדקרות נעה בטווח 8 עד 20 מעלות ביחס ל[[רוח המציפה]], בטיסה [[תת-קולית]].
ההזדקרות עצמה חלה עקב הפרדה של שכבות הזורם (אוויר לרוב) ממשטח הכנף. הפרדה כזו מתחילה כבר בזווית התקפה נמוכות (ראה ציור), אך מרבית הזרימה עדיין נשארת צמודה לכנף. ככל שזווית ההתקפה גדלה, ההפרדות מחריפה ויותר שכבות זורם לא נעות צמוד לכנף. דבר זה מוביל לירידה ביכולת הכנף לייצר עילוי, שכן פחות אוויר זורם עליה. הגדלה נוספת בזווית ההתקפה, מעבר לערך הקריטי, מביאה לכך שהזרימה שהתנתקה מהכנף הופכת דומיננטית ואף מערבולתית. דבר זה מוביל להקטנה נוספת בעילוי ויצירת גרר.
==מהירות הזדקרות וגרף מקדם העילוי (<math>C_{L}</math>) ביחס לזווית ההתקפה (<math>\alpha</math>)==
שורה 32:
* C<sub>L_max</sub> - מקדם העילוי המקסימלי (המתקבל עבור זווית ההתקפה הקריטית) (חסר ממדים).
עקב חשיבותה של מהירות ההזדקרות, כוללת הספרות מקצועית של כל מטוס את מהירות ההזדקרות שלו במגוון תצורות ומשקלים אפשריים, אך לרוב לא תכלול את זווית ההזדקרות.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=הזדקרות}}
[[קטגוריה:אווירודינמיקה]]▼
{{תעופה}}
▲[[קטגוריה:אווירודינמיקה]]
| |||