פסק דין קיובל נגד רויאל דאץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים) |
||
שורה 33:
:"לבתי משפט מחוזיים תהיה סמכות שיפוט מקורית בכל תביעה אזרחית על ידי זרים, בנזיקין בלבד, שבוצעה תוך הפרת [[מקורות המשפט הבינלאומי הפומבי|המשפט המנהגי]] או אמנה [[ארצות הברית|שארצות הברית]] צד לה" (להלן: "חוק הזרים").
במהלך 167 לאחר חקיקת ה-ATS היה החוק ללא שימוש. אלא שבשנת 1980 נוער האבק מעל ה-ATS כאשר בני משפחה מפרגוואי תבעו בארצות הברית את מפכ"ל משטרת [[פרגוואי]] לשעבר (שחי בארצות הברית באותה התקופה) בגין עינויים ורצח של בנם בפרגוואי. בהליך זה, [[פסק דין פילרטיגה נ' פנה-אירלה|פסק דין פילרטיגה נ' פנה-איראלה]], קבע בית המשפט לערעורים שה-ATS מעניק לבתי משפט פדרליים סמכות שיפוט על תביעות נזיקין שיוגשו על ידי אזרחים זרים, אפילו אם הנזק נגרם מחוץ לשטחה של ארצות הברית. על פי פסק הדין, המגבלה היחידה המוטלת על הפעלת הסמכות מכוח ה-ATS היא הדרישה שהנזק נגרם עקב הפרה של המשפט הבין לאומי המחייב את ארצות הברית.
==פסק הדין - ערכאה הראשונה==
קיובל הגישו במהלך שנת 2002 [[תובענה ייצוגית]] נגד החברות (אשר תוקנה במהלך שנת 2004) בטענה שהחברות סייעו באופן פעיל לממשלת ניגריה להפר את המשפט הבינלאומי. הם גדגישו את ההפרות הבאות: 1. הוצאות להורג ללא משפט של התושבים המתנגדים. 2. [[פשעים נגד האנושות]]. 3. [[עינויים]] ויחס אכזרי. 4. [[מעצר]] שרירותי ו[[כליאת שווא]]. 5. הפרה של [[הזכות לחיים ולביטחון|הזכות לחיים]], חופש, ביטחון והתאגדות. 6. הגליה בכפייה. 7. הרס רכוש ופגיעה בקניין.
בשנת 2006 דחה בית המשפט בהתאם לבקשת הנתבעים את מרבית עילות התביעה מאחר שסבר שהן אינן מוגדרות באופן מספיק ספציפי במשפט הבינלאומי. עם זאת סירב בית המשפט לדחות את התביעה על סמך יתר העילות ובהן: סיוע למעצרים שרירותיים, פשעים כנגד האנושות, עינויים ויחס לא אנושי אכזרי ומשפיל. בשלב זה הוגשו ערעורי ביניים מטעם שני הצדדים לבית המשפט לערעורים.
==פסק הדין - בית המשפט לערעורים==
שורה 45:
==פסק הדין - בית המשפט העליון של ארצות הברית==
קיובל ערערו לבית המשפט העליון הפדרלי על החלטה של ערכאת הערעור (ה-Second Circuit) ביום 17 באוקטובר 2011. הטיעונים בעל פה נשמעו ביום 28 בפברואר 2012. באופן לא צפוי שינה בית המשפט את מוקד הדיון והודיע ביום 5 במרץ 2012 שהוא ייחד יום דיונים במהלך חודש אוקטובר 2012 לשמיעת טיעונים בשאלה אם ה-ATS יוצר סמכות שיפוט ביחס לעוולות שבוצעו מחוץ לארצות הברית. כלומר, הצדדים נדרשו להגיש טיעונים בדבר הנסיבות שבהן יכירו בתי משפט פדרליים בעילת תביעה המבוססת על חוק אמריקני לגבי עניין המתרחש מחוץ לשטחה של ארצות הברית. בכך השתנה המוקד של המחלוקת מהשאלה בדבר אחריות תאגידים בנזיקין על פי המשפט הבינלאומי, לסמכות השיפוט האקסטריטוריאלית של בית המשפט.
===החלטת בית המשפט===
שורה 54:
השופט קנדי כתב את עמדתו בפסקה אחת והצטרף לפסק דינו של הנשיא. השופט קנדי משאיר צוהר למצב שבעתיד כן יגיע המקרה הנכון לבית המשפט כך שתקום מכוח ה-ATS סמכות שיפוט אקסטריטוריאלית. השופט אליטו הצטרף לפסק הדין של הנשיא, אך הוסיף דעה משלו שאליה הצטרף השופט תומאס. לגישת אליטו, פסק הדין של רוברטס לא היה בהיר דיו באשר לתחולת ה-ATS מחוץ לשטחי ארצות הברית והוא הדגיש מרכיב זה.
השופט [[סטיבן ברייר|ברייר]] כתב את עמדתו אליה הצטרפו השופטות [[רות ביידר גינסבורג|גינסבורג]], [[אלנה קגן|קגן]] [[סוניה סוטומיור|וסוטומיור.]] הם הסכימו עם התוצאה אליה הגיע הנשיא רוברטס אך לא עם טעמיו להתוצאה. השופט ברייר חלק על פסק דינו של הנשיא רוברטס וטען של-ATS תיתכן תחולה אף מחוץ לגבולות ארצות הברית, כל עוד לעניין יש קשר הדוק לארצות הברית. ברייר קבע על בסיס תקדימים של בית המשפט העליון כי במקרה של קיובל לא מתקיים קשר כזה, ועל כן דין התביעה להידחות. לגבי המשיבים השופט ברייר קובע כי מדובר בשני תאגידים זרים. המניות שלהם כמו של חברות זרות רבות נסחרות [[הבורסה לניירות ערך בניו יורק|בבורסה של ניו-יורק]]. הנוכחות היחידה של התאגידים בארצות הברית היא משרד בניו-יורק שעוזר להסביר למשקיעים פוטנציאליים על עסקיהם. העותרים אינם אזרחי ארצות הברית אלא אזרחי מדינות אחרות, המקרה כפי שאירע אירע במדינה אחרת והטענה של העותרים היא לא שהמשיבים ביצעו את המעשים המתוארים כי אם אלא שהם סייעו לאחרים לעשות כן. לכן, בנסיבות הללו, אין קשר מספיק בין התביעה לבין ארצות הברית. השופט ברייר קובע שהוא מצטרף לפסיקה של בית המשפט אך לא לדעתו.
==הביקורות על פס"ד קיובל==
פסק הדין זכה להד תקשורתי רחב ולתוצאותיו יהיו השפעות מרחיקות לכת, ייתכן שאף עד כדי ריקון ה-ATS מתוכנו. נטען שהוא חותר תחת מורשת משפטי נירנברג ומחליש באפן מהותי את דיני זכויות האדם המודרניים{{הערה|שם=Corporate Accountability in Conflict Zones: How Kiobel Undermines the Nuremberg Legacy and Modern Human Rights |[http://www.harvardilj.org/wp-content/uploads/2010/11/HILJ-Online_52_Giannini_Farbstein1.pdf Corporate Accountability in Conflict Zones: How Kiobel Undermines the Nuremberg Legacy and Modern Human Rights, Giannini & Farbstein, Harvard International Law Journal, November 2010 ]}}, כאשר גם שגיאות של שופטי הרוב בערכאת הערעור הראשונה זכו לביקורת (נכסיה של חברת I.G Farben הוחרמו בחלקם והושמדו בחלקם, תאגידים נוספים שתמכו במשטר הנאצי פורקו). עוד נאמר כי פסק הדין יוצר מדרון חלקלק בו יוכלו תאגידים לפעול כמדינות פרטיות ללא כל אחריות לדיני זכויות אדם – בדיוק ההיפך ממטרות המשפט הבינלאומי{{הערה|[http://america.aljazeera.com/opinions/2014/2/supreme-court-daimlerbaumanhumanrightsargentina.html Supreme Court ruling shields corporations from accountability, Lauren Carasik, Aljazeera America, February 2014]}}. עוד נטען שהחוק חותר תחת מדיניות הממשל האמריקאי לעניין זכויות אדם{{הערה|שם=Kiobel Ruling Undermines U.S. Leadership on Human Rights|[http://www.humanrightsfirst.org/press-release/kiobel-ruling-undermines-us-leadership-human-rights Kiobel Ruling Undermines U.S. Leadership on Human Rights, Human Rights First, April 2013]}}. מנגד נטען שה-ATS מלכתחילה לא היווה כלי עזר משמעותי ושאולי "הריגתו" באמצעות הפסיקה שקבעה שאין לו תחולה חוץ-טריטוריאלית תביא דווקא לחיקוק חוק אחר אשר כן יגן על זכויות האדם באפן מקיף יותר{{הערה|שם=The Future of Human Rights Litigation After Kiobel; Roger P. Alford|1=[http://scholarship.law.nd.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2079&context=law_faculty_scholarship The Future of Human Rights Litigation After Kiobel, Roger P. Alford, Notre Dame Law School, 2014]}}.
==ראו גם==▼
* [[זכויות האדם]]▼
* [[קן סארו-ויוה]]▼
==לקריאה נוספת==
שורה 63 ⟵ 67:
* [http://nyujilp.org/r-i-p-a-t-s-how-much-of-the-alien-tort-statute-survives-the-supreme-courts-kiobel-decision/ R.I.P. A.T.S.? How much of the Alien Tort Statute survives the Supreme Court’s Kiobel Decision]
* [http://law.unimelb.edu.au/__data/assets/pdf_file/0012/1686927/Murray,-Kinley-and-Pitts.pdf EXAGGERATED RUMOURS OF THE DEATH OF AN ALIEN TORT? CORPORATIONS, HUMAN RIGHTS AND THE REMARKABLE CASE OF KIOBEL]
▲==ראו גם==
▲* [[זכויות האדם]]
▲* [[קן סארו-ויוה]]
==קישורים חיצוניים==
| |||