רפה – הבדלי גרסאות

{{לשכתב|ניסוח לקוי}}

[[קובץ:Aleppo Codex Joshua 1 1.jpg|ממוזער|300x300px|הרפה מופיע רבות בכתב יד כתר ארם צובא. בשורה הראשונה בתמונה הזאת הוא מופיע באותיות יוד (במילה ו'''י'''הי), תי"ו (במילה מו'''ת''') ועל האותיות בי"ת ודל"ת גם יחד (במילה ע'''בד''').{{הערה|[[אהרן בן משה בן אשר]] שמסר וניקד את הכתר, כתב פעמים רבות קו רפה משותף לשתי אותיות. לעתים משמעות הרפה ביחס לכל אות שונה. היינו, קו בודד/סימן גרפי אחד, מציין שתי משמעויות שונות}}]]

 

== רפה כסימן דקדוקי גרפי ==

 

במשמעות הגרפית, סימן ה'''רָפֶה''' הוא אחד מ[[סימן דיאקריטי|הסימנים הדיאקריטיים]] ב[[אלפבית עברי|כתב העברי]].

ב[[ניקוד העברית בת ימינו]] לא מקובל לסמן את הרפה: המוסכמה היא שהעדר דגש באות, משמעו סימונה כרפָה.

 

 

הרפה גם שימש את בעלי המסורה לסימון אות שאינה נהגית, למשל [[אם קריאה]].

 

 

 

בעת האחרונה, חלק מהסידורים המודפסים חזרו לעתים לעשות שימוש בסימן הרפה; כדי לסמן אות רפה, או במשמעות חדשה שלא הייתה מוכרת בעבר - לסמן שווא נע.

 

 

== רפה במשמעות לשונית שאינה סימן גרפי ==

בעלי המסורה והמדקדקים המסורתיים, השתמשו במונח רפה - לאו דווקא כמונח ייחודי לצורה המוארכת (בלשון הגמרא) של אותיות בגד כפת (הגייה חוככת/רפה של אותיות בגד כפת).

 

 

סוג ראשון: כאשר אות מאותיות טס שקץ נוזלים, ראויה להידגש בדגש חזק - והיא לא נדגשת, בעיקר באותיות המנוקדות בשווא. למשל, על האות נ' בפסוק וַיְקַ'''נְ'''אוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר (בראשית ל"ז, י"א), נמסר רפה, לומר שלא כתוב ויקנאו כדין (באות נ' דגושה), בגלל בניין הפיעל (ויפעלו - כמו ויש'''ב'''רו, ויס'''פ'''רו, וכפי שהפעל קנא בא בדרך־כלל באות נ' דגושה). כדי שהקורא ידע למה מתייחסת הערת המסורה, סומן עיגול חלול מעל האות או המילה שעליה כתב המסרן הערה.{{הערה|זה המצב התקני הנכון, אך לעתים לא הבינו מעתיקי כתב היד את משמעות הערת המסורה, ומהעתקה להעתקה חלו שיבושים. כך יש כתבי יד בהם לעתים סומן העיגול מעל המילה הלא נכונה. לדוגמה, בפסוק ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן, בנוגע להערת המסורה "סימן לא תקיפו" שלא היה ברור לאיזה מקף, או יותר נכון לאיזה היעדר מקף, מתייחסת הערת המסורה בפסוק זה.}}