מגדל אמות השקעות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏עיצוב: ניסוח, הרחבה
שורה 1:
'''מגדל אמות השקעות''', הידוע גם בשמו הקודם, '''בית אירופה-ישראל''', ובעיקר בשמו הראשון - '''בית יבמ''' (נקרא גם היום "בית יבמ הישן"), שוכן ב[[רחוב ויצמן (תל אביב)|רחוב ויצמן]] 1 ב[[תל אביב-יפו]] בפינת [[שדרות שאול המלך]], והוא אחד מ[[מגדל משרדים|מגדלי המשרדים]] המוכרים בעיר.
{{מבנה
 
הבניין הוקם כדי לשמש כמשרד הראשי של חברת [[יבמ]] בישראל, ובנייתו הסתיימה בשנת [[1979]]. יבמ שכנה בבניין עד ל-[[1999]], אז הוא נמכר לחברת "[[אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ|אירופה ישראל]]" תמורת 50 מיליון [[דולר]]. בשנת 2007 נמכר הבניין לחברת "[[אמות השקעות]]", ששינתה את שמו ל"מגדל אמות השקעות", וציינה בראשו את שמה באותיות ענק.
 
== עיצוב ==
המגדל תוכנן על ידי ה[[אדריכל]]ים [[אברהם יסקי]] ו[[יוסי סיוון]]. תוכנית המגדל היא בצורת משולש בעל צלעות מעוגלות, שבכל אחד מקודקודיו מגרעת קטנה היוצרת [[חלון]] צר ומאורך לכל גובה הבניין. צורה זו "מנופחת" (באקסטרוזיה) לכדי צורה דמוית [[גליל (גאומטריה)|גליל]] גבוה הניצב על עמודגזע מרכזי אחד. המגדל עשויבנוי מ[[בטון]] צבועמזויין, חופה במקור באריחים בגוון חום בהיר, וחופת ו[[זכוכית]] סביבעוטפת רגלובבסיסו המרכזיתאת גזעו המרכזי, היוצריםאשר ניגודבמקור ביןשימשה החומריםכמבואת השוניםהמגדל. עיצוב המגדל משקףשיקף נכונה את סגנונה של חברת [[יבמ]], הידועה בכל העולם מאז הקמתה כחברה המיישמת את מיטב ה[[אדריכלות]] של התקופה{{מקור}}; בין השאר משקף המגדל את חברת ה[[מחשב]]ים הגדולה באופן שבו הוא משדר אלגנטיות ותחכום, ויש אומרים כי הוא מזכיר את עיצוב [[כרטיס ניקוב|כרטיסי הניקוב]] של שנות ה-70. עיצובו התמיר מהווה ניגוד לזה של "[[בית אסיה]]" הסמוך לו, בהדגישו את הקו האנכי הישרה"זכרי", האנכי השואף למעלהמעלה, בעוד [[בית אסיה]] מדגיש את הקו האופקי, ה"נשי" הרך והזורם, והפרופורציותובעל שלוהפרופורציות נמוכותהנמוכות ושטוחותוהשטוחות. שטח המשרדים בבניין עוצב בשיטת "[[חלל פתוח|החלל הפתוח]]" (open space)., בית יבמ היה מחלוצי השיטה בישראל ואחת הדוגמאות הבולטות ליישומה. גם שלד הבניין, הבנוי על עמוד צר ומתרחב, הצריך מאמץ הנדסי משמעותי שהיה אז טכנולוגיה חדשה יחסית בארץ. בקומתו הראשונה של המגדל קיימת הייתה הקפיטריה של המגדל, אשר מאז עזיבת חברת יבמ את הבניין, הוסב לשטח משרדים.
 
שטח הבניין 11,000 [[מ"ר]], גובהו של המגדל 9293.2 מטרים ובו 2024 קומות, הכוללת שתי קומות טכניות בבסיסו המתרחב של המגדל, ועוד 3 קומות תת-קרקעיות המשמשות ל[[חניון|חנייה]]. בעת השלמתו, היה המגדל השני בגובהו בארץ, לאחר מגדל שלום.
 
== מעבר לידי אירופה ישראל, ושיפוץ (2000) ==
חברת "אירופה ישראל" שרכשה את המגדל שיפצה אותו בתכנונו של ה[[אדריכל]] [[שלמה גרטנר (אדריכל)|שלמה גרטנר]] בתחילת שנות ה-[[2000]]. השיפוץ המקיף התאים אותו לדרישות הנוכחיות של בניין ציבור המשרת משרדי [[עורך דין|עורכי דין]] רבים, בניגוד לבניין של חברה אחת המשרת את עובדיה בלבד. כמו כן, קומת הבסיס, שהייתה בעבר מפלס מוגבה ובו רחבה וגינות קטנות, הוסבה לקומה מסחרית ובה מספר עסקים קטנים הפונים לרחוב ויצמן מתחת לאותה הרחבה.{{מבנה
|שם=מגדל אמות השקעות
|תמונה=[[קובץ:Old IBM building - Tel Aviv.jpg|250px]]
שורה 19 ⟵ 29:
|אתר אינטרנט=
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=מגדל אמות השקעות|רוחב=32.077603|אורך=34.789111|כותרת=לא}}
}}{{שדרות שאול המלך}}
}}
'''מגדל אמות השקעות''', הידוע גם בשמו הקודם, '''בית אירופה-ישראל''', ובעיקר בשמו הראשון - '''בית יבמ''' (נקרא גם היום "בית יבמ הישן"), שוכן ב[[רחוב ויצמן (תל אביב)|רחוב ויצמן]] 1 ב[[תל אביב-יפו]] בפינת [[שדרות שאול המלך]], והוא אחד מ[[מגדל משרדים|מגדלי המשרדים]] המוכרים בעיר.
 
הבניין הוקם כדי לשמש כמשרד הראשי של חברת [[יבמ]] בישראל, ובנייתו הסתיימה בשנת [[1979]]. יבמ שכנה בבניין עד ל-[[1999]], אז הוא נמכר לחברת "[[אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ|אירופה ישראל]]" תמורת 50 מיליון [[דולר]]. בשנת 2007 נמכר הבניין לחברת "[[אמות השקעות]]", ששינתה את שמו ל"מגדל אמות השקעות", וציינה בראשו את שמה באותיות ענק.
 
== עיצוב ==
המגדל תוכנן על ידי ה[[אדריכל]]ים [[אברהם יסקי]] ו[[יוסי סיוון]]. תוכנית המגדל היא בצורת משולש בעל צלעות מעוגלות, שבכל אחד מקודקודיו מגרעת קטנה היוצרת [[חלון]] צר ומאורך לכל גובה הבניין. צורה זו "מנופחת" (באקסטרוזיה) לכדי צורה דמוית [[גליל (גאומטריה)|גליל]] גבוה הניצב על עמוד מרכזי אחד. המגדל עשוי מ[[בטון]] צבוע ו[[זכוכית]] סביב רגלו המרכזית, היוצרים ניגוד בין החומרים השונים. עיצוב המגדל משקף את סגנונה של חברת [[יבמ]], הידועה בכל העולם מאז הקמתה כחברה המיישמת את מיטב ה[[אדריכלות]] של התקופה{{מקור}}; בין השאר משקף המגדל את חברת ה[[מחשב]]ים הגדולה באופן שבו הוא משדר אלגנטיות ותחכום, ויש אומרים כי הוא מזכיר את עיצוב [[כרטיס ניקוב|כרטיסי הניקוב]] של שנות ה-70. עיצובו מהווה ניגוד לזה של "[[בית אסיה]]" הסמוך לו, בהדגישו את הקו האנכי הישר, השואף למעלה, בעוד [[בית אסיה]] מדגיש את הקו האופקי והזורם, והפרופורציות שלו נמוכות ושטוחות. שטח המשרדים בבניין עוצב בשיטת "[[חלל פתוח|החלל הפתוח]]" (open space). בית יבמ היה מחלוצי השיטה בישראל ואחת הדוגמאות הבולטות ליישומה. גם שלד הבניין, הבנוי על עמוד צר ומתרחב, הצריך מאמץ הנדסי משמעותי שהיה אז טכנולוגיה חדשה יחסית בארץ.
 
שטח הבניין 11,000 [[מ"ר]], גובהו של המגדל 92 מטרים ובו 20 קומות, ועוד 3 קומות תת-קרקעיות המשמשות ל[[חניון|חנייה]].
 
== מעבר לידי אירופה ישראל, ושיפוץ (2000) ==
חברת "אירופה ישראל" שרכשה את המגדל שיפצה אותו בתכנונו של ה[[אדריכל]] [[שלמה גרטנר (אדריכל)|שלמה גרטנר]] בתחילת שנות ה-[[2000]]. השיפוץ המקיף התאים אותו לדרישות הנוכחיות של בניין ציבור המשרת משרדי [[עורך דין|עורכי דין]] רבים, בניגוד לבניין של חברה אחת המשרת את עובדיה בלבד. כמו כן, קומת הבסיס, שהייתה בעבר מפלס מוגבה ובו רחבה וגינות קטנות, הוסבה לקומה מסחרית ובה מספר עסקים קטנים הפונים לרחוב ויצמן מתחת לאותה הרחבה.
 
{{שדרות שאול המלך}}
 
==ראו גם==