עומדים על כתפי ענקים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) |
מישהו שחגכ (שיחה | תרומות) מ הגהה |
||
שורה 3:
==מקור ושימוש==
השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן [[המאה ה-12]], ומיוחס על פי [[ג'והן מסולסברי|ג'ון מסולסברי]] לפילוסוף הצרפתי ה[[ניאופלטוניזם|נאו-פלטוני]], [[ברנאר משארטר]]. הנוסח המלא הוא: {{ציטוט|תוכן=ברנרד משרטר היה נוהג לומר, כי "אנו כננסים היושבים על כתפי ענקים, שיכולים אנו לראות דברים רבים יותר ורחוקים יותר מאשר הם, לא דווקא בשל חדות ראייתנו או חוסן גופנו אלא משום שאנו נישאים ומרוממים לגובה על ידי גודלם הענקי"|מקור=ioannis saresberiensis, metalogicus, lib III}}
החל מהמאה ה-13, התרחב השימוש גם בכתבים יהודיים, לאחר שבעל ה"[[תוספות רי"ד]]"{{הערה|1=שו"ת הרי"ד, סימן סב}} השתמש בביטוי (
בסמליות האמנותית בנצרות משויכת התמונה של ילד הרוכב על גבי ענק ל[[כריסטופורוס הקדוש]], הנושא את [[ישו]] התינוק על כתפיו.
שימוש מפורסם במטפורה הוא של [[אייזק ניוטון]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] שכתב לעמיתו{{הערה|http://digitallibrary.hsp.org/index.php/Detail/Object/Show/object_id/9285 שורות 27-28}} [[רוברט הוק]]: "מה ש[[דקארט]] עשה היה צעד טוב. אתה הוספת רבות בכיוונים שונים, במיוחד
כותבים מסוימים מתייחסים לאמירה זו של ניוטון, כהערה סרקסטית המופנית כלפי הוק. פירוש זה אמנם ספקולטיבי; ניוטון והוק החליפו ביניהם מכתבים רבים בעלי נימה של הערכה הדדית. אמנם הוק לא היה נמוך קומה במיוחד
בניגוד לעמדה המוצגת במטפורה, סיפר [[ניטשה]] בספרו "[[כה אמר זרתוסטרא]]"{{הערה|1=בפרק שכותרתו "על חזון וחידה" }} כי טיפס על הר גבוה עם גמד על כתפיו, אולם, כשהגיעו לפסגה, הגמד לא הצליח לראות את החזון שנשקף ממנה. במקום אחר ניטשה כותב כי אם יש התקדמות כלשהי בפילוסופיה, היא נעשית באמצעות אותם ענקים, נדירים שבבני האדם, הצועקים אחד לשני מעבר לתהום הדורות.
| |||