יהודית שמחוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Aviados העביר את הדף יהודית שמחונית לשם יהודית שמחוני תוך דריסת הפניה: דף השיחה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{ח"כ
|שם=יהודית
|משרה=
|תמונה=
שורה 17:
}}
'''יהודית
==ביוגרפיה==
שמחוני נולדה במושבה החקלאית היהודית נהר טוב
בשנת [[1920]] נישאה למרדכי וסלינצקי והשניים החלו בניסיונות
בנהלל גם החלה שמחוני את פעילותה הציבורית – המוטו העיקרי לפעילותה ותפיסת עולמה היו חיזוק מעמד האישה העובדת והדרישה לשוויון זכויות וחובות מלא בין נשים וגברים, ותפיסה זו התוותה את דרך פעולתה בחייה הציבוריים. בשנת [[1924]] נבחרה לייצג ב[[מועצת הפועלות]] את נשות נהלל, בנות העלייה השנייה, על אף שהייתה צעירה ממרביתן. במסגרת פעילותה במועצת הפועלות הייתה אחראית גם על קיומם של סמינרים וימי עיון וכמו כן על הקמת מוסדות לילדי אמהות עובדות ומפעלי הכשרה מקצועית לנשים.
משום אמונתה בצורת החיים
===ניסיונותיה לסייע לתנועה הציונית במאבקה בשלטון הבריטי===
שורה 34:
על רקע כישלונה של ההנהגה הציונית לבטל את גזירות [[הספר הלבן השני]], וההבנה כי יש להעתיק את מרכז הכובד של פעילות התנועה הציונית ל[[ארצות הברית]] לטובת גיוס תמיכה כספית ופוליטית, יצאה שמחוני בשליחות ראשונה מטעם תנועת הפועלות לארצות הברית, אך עם פרסום [[הספר הלבן השלישי|הספר הלבן של 1939]] סירבה להאריך את שהותה גם כאשר הוצע לה להיבחר ל[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] מטעם התנועה בה פעלה, והיא שבה לארץ ישראל מספר ימים לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|ספר יהודית שמחוני, עמ' 16.}}
ניסיונותיה של התנועה הציונית להפעיל לחץ על [[בריטניה]] לשנות את מדיניותה המשיכו ביתר שאת גם לאחר פרסום הספר הלבן השלישי, ובעקבותיהם הגיעו
{{ציטוט|תוכן=לא היה פירוד, כי המשכנו להיות משפחה ושמונו על קשרינו ההדוקים, [אך המשבר] כרסם בשורשי נפשי וביקשתי מפלט מהמלכוד שנקלעתי לתוכו.|מקור=ספר יהודית שמחוני, עמ' 16.|מרכאות=כן}}
בקיץ [[1941]] יצאה שמחוני לשליחות נוספת בארצות הברית, שליחות שנמשכה שנתיים וחצי במקום מספר חודשים כמתוכנן משום כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה ביתר שאת. במהלך שליחות זו שהתה זמן רב לצידו של [[דוד בן-גוריון]] ואימצה את דרכו המדינית. היא השתתפה יחד איתו, ועם [[חיים ויצמן]] ואחרים, בו[[ועידת בילטמור]] בשנת [[1942]], ורק בשנת [[1943]] עלה בידה להצטרף לצוות של אניית משא שיצאה מהחוף המזרחי של ארצות הברית אל חופי [[מצרים]], ועם שובה ארצה עברה להתגורר עם מרדכי בקיבוץ גבע והמשפחה התאחדה מחדש. גם
עם שוך קרבות מלחמת העולם השנייה, יצאה שמחוני לשליחות נוספת ל[[קנדה]] ולארצות הברית לטובת
===לאחר קום המדינה===
שורה 50:
לקראת הבחירות הראשונות ב[[מדינת ישראל]] התמודדה מטעם מפא"י ושימשה כמצליפת המפלגה ומזכירת הסיעה בכנסת.{{הערה|ספר יהודית שמחוני, עמ' 20.}} שמחוני נבחרה ל[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]] כחברת כנסת מטעם מפא"י ונשאה את תעודת חברת כנסת מספר 115. במהלך כהונתה בכנסת הייתה חברה בוועדת הכנסת ובוועדת העבודה והרווחה. היא כיהנה בכנסת עד לשנת [[1951]], אז התפטרה עקב החלטתה לסייע לאביה הזקן ולאשתו השנייה, מלכה, לעבור מ[[הרצליה]] לקיבוץ גבע, ולא התמודדה על מקום בכנסת שלאחריה.{{הערה|ספר יהודית שמחוני, עמ' 21.}}
לאחר פרישתה שבה לקיבוץ גבע על מנת לסעוד את הוריה. בתוך כך
שמחוני שבה לפעילות ציבורית בשנת [[1955]] ושימשה בתפקיד חברת מזכירות מפא"י וחברה בוועד הפועל של ההסתדרות והוועדה המרכזית. שמחוני ניהלה גם את המחלקה המדינית ויחסי החוץ של ההסתדרות, שמילאה בשנים אלו תפקיד חשוב מאד בבניית יחסי החוץ של מדינת ישראל הצעירה. היא נטלה חלק מרכזי בפעילות זו, בעיקר בחיזוק הקשרים עם מדינות [[אפריקה]] שהשתחררו משלטון קולוניאלי וקיבלו את עצמאותן, על ידי הקמת בית ספר מיוחד עבור אזרחים ממדינות אפריקה החדשות בו עברו השתלמויות בנושאים שונים. כמו כן, ייצגה שמחוני את ההסתדרות בקונגרסים של מפלגות סוציאליסטיות במדינות שונות באירופה.
שורה 58:
עם שובה מונתה על ידי [[גולדה מאיר]] לתפקיד ראש המחלקה לקשרים בינלאומיים של ההסתדרות והייתה חברה גם בהנהלת "הקונפדרציה של האיגודים המקצועיים החופשיים". בנוסף שימשה גם חברה במועצה הציבורית להנצחת החייל.
לאחר התעוררותה מחדש של פרשת "[[עסק הביש]]", בתחילת [[שנות ה-60]], הודח [[פנחס לבון]] מתפקיד [[מזכ"ל ההסתדרות]]. ההדחה עוררה גלים והביאה את דוד בן-גוריון לפרוש ממפא"י ולהקים את [[רפ"י]] בשנת [[1965]],
בדצמבר [[1968]], בעת [[מלחמת ההתשה]], נפל נכדה, אבנר שמחוני – בנם של אסף ודלילה, בעת פעילות מבצעית ב[[ראס-סודר]] ב[[סיני]].
שורה 81:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמחונית, יהודית}}
| |||