יהודית שמחוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ ז
שורה 26:
בנהלל גם החלה שמחוני את פעילותה הציבורית – המוטו העיקרי לפעילותה ותפיסת עולמה היו חיזוק מעמד האישה העובדת והדרישה לשוויון זכויות וחובות מלא בין נשים וגברים, ותפיסה זו התוותה את דרך פעולתה בחייה הציבוריים. בשנת [[1924]] נבחרה לייצג ב[[מועצת הפועלות]] את נשות נהלל, בנות העלייה השנייה, על אף שהייתה צעירה ממרביתן. במסגרת פעילותה במועצת הפועלות הייתה אחראית גם על קיומם של סמינרים וימי עיון וכמו כן על הקמת מוסדות לילדי אמהות עובדות ומפעלי הכשרה מקצועית לנשים.
 
משום אמונתה בצורת החיים ה[[קומונה|קומונלית]]-שיתופית ברוח ה[[סוציאליזם]] הליברלי, דחפה שמחוני את משפחתה לעזוב את המושב ולעבור לקיבוץ, ובשנת [[1931]] אכן עזבו יהודית ומרדכי, יחד עם שלושת ילדיהם, את מושב נהלל ועברו לקיבוץ [[תל יוסף]], שם הדריכה שמחוני נוער עולה מ[[גרמניה]]. היא הייתה ממייסדות עיתון "[[דבר הפועלת]]", ירחון הנשים הראשון בישראל, וחברת המערכת עד לשלהי [[שנות ה-60]]. בתקופה זו פרסמה רשימות רבות (מהן רבות ללא חתימתה) בעניין הבעיות המרכזיות של היישוב היהודי בשנותיו הראשונות. כמו כן, החלה שמחוני בתקופה זו להשתלב בגופים השונים של מפלגת [[מפא"י][[], והשתתפה בסמינרים רעיוניים רבים בהנחיית [[ברל כצנלסון]] ו[[יצחק טבנקין]]. כפועל יוצא מכך הפכה לדמות מוכרת בצמרת המפלגה כבר בשלהי [[שנות ה־30]].
 
===ניסיונותיה לסייע לתנועה הציונית במאבקה בשלטון הבריטי===