משבר בני הערובה באיראן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תוספות ותיקונים. לטענה של 70/10 סטודנטיות מול סטודנטים לא נמצא מקור |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
== התגלגלות המשבר ==
=== ההשתלטות על השגרירות ===
ב-[[4 בנובמבר]] צרו מאות סטודנטים וסטודנטיות איראנים, על השגרירות האמריקנית בטהראן, בעקבות קריאה של המנהיג החדש של איראן, ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני]], לפגוע באינטרסים אמריקניים ו[[ישראל]]יים. העילה הרשמית לתפיסת בני הערובה הייתה הרשות שנתן [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ימי קרטר]], מספר שבועות לפני כן, ל[[שאה]] המודח, [[מוחמד רזא שאה פהלווי|מוחמד רזא פהלווי]], להיכנס לארצות הברית על מנת לקבל טיפול ב[[מאיו קליניק]] למחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]] שבה לקה, אך נראה שהיה בכך שילוב של הפגנת [[כוח פוליטי|כוח]] של ה[[שלטון]] החדש כנגד ארצות הברית, כנקמה על עשרות שנות תמיכה בשלטון ה[[עריצות|עריץ]] של השאה, וכן נקמה על מעורבותה של ארצות הברית בהפיכה שהדיחה ב-[[1953]] את [[ראש ממשלת איראן]] הפופולרי [[מוחמד מוסאדק]] ב[[מבצע AJAX]]. הסטודנטים טענו כי מוסדאק ורציחתו של חוסיין פאתמי, שהיו מנהיגי השלב הראשון של המהפכה, היו מתוכננים. כך שכעת לאחר 25 שנה, כוחות המהפכה הם אלו הממשיכים ומוחים על כלון התבוסה הראשונה.{{הערה|שם=היכל| pp. 23,25,26.(Heikal, Mohamed. "Iran: The Untold Story (New York." Pantheon 13 (1982}}
שורה 13 ⟵ 15:
הנשים וה[[אפרו-אמריקאים]] בשגרירות האמריקנית שוחררו אחרי כשבועיים, ובשגרירות נותרו 52 בני ערובה. הנשיא האמריקני קרטר אסר על ייבוא [[נפט]] איראני, הקפיא נכסים איראניים בארצות הברית בשווי של כ-8 מיליארד דולר, וגירש מהמדינה אזרחים איראניים. בפברואר [[1980]] דרשה ממשלת איראן שתמורת שחרור בני הערובה יוסגר השאה מוחמד רזא, ושארצות הברית תתנצל על פעולותיה במדינה בעבר. קרטר סירב לתנאים ופנה לתכנון פעולה צבאית לשחרור בני הערובה, החלטה שהובילה להתפטרות מזכיר המדינה [[סיירוס ואנס]].
=== כשלון נסיון החילוץ ===
בליל [[24 באפריל|24]]–[[25 באפריל]] יצא [[מבצע ציפורן הנשר]] לשחרור בני הערובה לפועל. מספר כלי טיס נשלחו לנקודת היערכות בשטח איראן, בהם שמונה מסוקים שמתוכם שניים לא הגיעו (אחד נאלץ לנחות [[נחיתת אונס]] והשני נאלץ לחזור ל[[נושאת מטוסים|נושאת המטוסים]]), ולאחד נגרם נזק למערכות ההידראוליות. לאחר שקרטר אישר לבטל את המשימה, התנגשות של מסוק ב[[מטוס מטען|מטוס תובלה]] השמידה את שני כלי הטיס והרגה שמונה חיילים. חמישה מסוקים הושארו מאחור על ידי כוחות הצבא האמריקאים, מתוכם האיראנים השתלטו לפחות על ארבעה. יוקרתה של ארצות הברית ויוקרתו של קרטר ספגו מכה קשה.
=== משא ומתן ושחרור בני הערובה ===
בקיץ 1980 הועברו בני הערובה ממבנה השגרירות לבתי כלא ברחבי טהרן. לאחר מותו של השאה ביולי, ותחילת [[מלחמת איראן-עיראק]] ב[[ספטמבר]] [[1980]], הבשילו התנאים למשא ומתן על שחרור בני הערובה, אך בפועל החלו רק לאחר הפסדו של קרטר בבחירות. לבסוף, שוחררו בני הערובה ב-20 בינואר 1981, יום השבעתו של [[רונלד רייגן]] לנשיאות, 20 דקות בדיוק לאחר כניסתו לתפקיד. התנאים לשחרורם כללו הפשרה של כ-7.9 מיליארד דולר של נכסים איראניים ב[[בנק]]ים בארצות הברית והסכמתה לערוב לכך שלא תתערב מדינית או צבאית בעניניה הפנימיים של איראן. קרטר, כשליח מיוחד של הממשל החדש, קיבל את פניהם של בני הערובה בבסיס חיל האוויר האמריקאי ב[[פרנקפורט]], [[גרמניה]]. לאחר מכן הוטסו ל[[וושינגטון די. סי.]], בה התקבלו בתשואות על ידי קהל רב.
| |||