אפקט הצופה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
ב[[מכניקת הקוונטים]], בטרם התבצעה מדידה של גודל פיזיקלי כלשהו, יכולה מערכת להימצא במצב של [[סופרפוזיציה]], כלומר כצירוף של כמה מצבים בו זמנית.
לדוגמה, אם נרצה למדוד את מקומו של אלקטרון ניאלץ לידות בו [[פוטון]] שיחזור למכשיר המדידה וכך נדע את מיקום האלקטרון, אך בעשותנו זאת הפוטון מוסר תנע לאלקטרון. לפי [[תורת היחסות הפרטית]] התנע של פוטון שווה לאנרגיה שלו: <math>E = p c</math> כאשר c היא [[מהירות האור]]. וכך לא נוכל לדעת את מהירות האלקטרון: ככל שרזולוציית מדידת המקום גדולה יותר כך [[אורך גל|אורך הגל]] של הפוטון קצר יותר וכך האנרגיה שלו גבוהה יותר{{הערה|כי לפי [[מכניקת הקוונטים]] <math>\ E = \hbar \omega = \hbar c k = \frac { \hbar c 2 \pi }{ \lambda } = \frac{ h c }{ \lambda }</math> כאשר h הוא [[קבוע פלאנק]] ו-<math>\lambda</math> הוא [[אורך גל|אורך הגל]] של הפוטון.}}, כלומר התנע שהוא מעביר לאלקטרון גדול יותר, ולהפך: אם התנע של הפוטון קטן מאוד אורך ה[[גל]] שלו גדול ולכן לא ניתן למדוד בוודאות את מקומו. את העיקרון הזה אין לבלבל עם העיקרון שהראה [[ורנר הייזנברג|הייזנברג]]
לצורך הסבר התופעה משתמשים לעתים ב[[ניסוי מחשבתי|ניסוי המחשבתי]] "[[החתול של שרדינגר]]", שבו החתול אינו חי ואינו מת עד שהוא נצפה – אלא נמצא בסופרפוזיציה של המצבים חי ומת. המצב הפיזיקלי מושפע מעצם המדידה ולא מהמידע שצובר הצופה, וההשפעה זהה עבור מדידה ללא צופה.
|