וירטואליזציית אחסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
מאחר שהשרתים כותבים / קוראים אל/מ כוננים וירטואליים ניתן להיעזר באפיון זה על מנת להריץ אפליקציות שונות, שכן מנקודת מבטם של השרתים מיקומו הפיזי של המידע נסתר מהם.
* הגדלה וצמצום של נפחי דיסקים בצורה פשוטה.
* ניתן להקפיא דיסק וירטואלי בנקודות זמן שקובע אחראי הרשת כ"תצלום הבזק" (snapshot), מבלי ל"הפריע" לאפליקציות. בעזרת הקפאה זאת ניתן לגבות את הכוננים. הגיבוי יכול להיות לדיסק מקומי אחר או לרשמקול (שיכול להיות בעצמו וירטואלי). ההקפאה, במקרה כזה, כהפסקת חשמל ושיחזור המידע הוא תלוי תמיכת האפליקציה לכישלון כזה. ניתן גם להתחבר לאפליקציות על מנת לבצע הקפאה "אטומית"; באפשרות זאת יש לעשות שימוש בכלים הנמצאים בחלק ממערכות הפעלה או כלים המסופקים על ידי יצרני האפליקציות. ברוב ההתקנים ישנה אפשרות להקפיא מספר דיסקים בצורה עקבית כאשר יש קשר בין המידע הרשום בדיסקים אלו (למשל קובצי יומן (לוג) של [[מסד נתונים]]). ישנם מוצרים המאפשרים לחזור לרמת ה-i/o (קלט/פלט) בודד ובכל לשחזר בצורה מדוייקת יותר את המצב שלפני הבעייה. לדוגמה ארגון שנפגע מ[[כופרה]] יכול לחזור למצב בו לא הופעלה הכופרה ובכך לייתר את דרישת המתקיפים.
* ספריית רשמקולים וירטואלית משמשת כתחליף לרשמקולים פיזיים. היתרון בכך שאין צורך להסתמך על [[סרט מגנטי|מדיות]] איטיות, יקרות ואמינות פחות. תוכנת הווירטואליזציה מחקה את פעולת הרשמקולים, והשרתים משתמשים בתוכנות [[גיבוי]] לרשמקולים הנפוצות.
* אפשרות להתאוששות מאסון על ידי העתקת המידע למרחקים גדולים בעזרת שימוש ב-Tcp/IP בצורה א-סינכרונית או מרחק קצר בצורה סינכרונית. ההבדל בין שתי השיטות הוא בעדכניות ועקביות המידע. בצורה הא-סינכרונית לא מובטח שכל המידע אכן ישוחזר, ואילו בשיטה הסינכרונית ההתאוששות היא אמינה יותר. יתרונה העיקרי של השיטה הא-סינכרונית הוא ביכולת להפיץ את המידע (שמהירותו מוגבלת על ידי מהירות האור) למרחקים רבים יותר. בעזרת שימוש ב[[שכפול נתונים]] ניתן להעתיק את הכוננים הבסיסיים למדיות שניתן לשלוח "בדואר רגיל" ובכך לחסוך זמן רב. בעזרת ווירטאליזציה ניתן להשתמש במדיות זולות (כולל שימוש ב[[אחסון ענן]]). ניתן לעשות כפעולה יחידה ואז לשכפל את הנתונים כהעתקה מלאה תוך כדי אפשרות למשתמש לעבוד על עותק המידע בצורה מיידית גם לפני סיום ההעתקה בפועל. בחלק מהמקרים אפשר לכתוב את המידע על פי סוגי [[RAID]] שונים כשהדיסקים השונים מחוברים למשאבים שונים (מחשבים, חיבורי חשמל וכיוצ"ב). בצורה זאת ניתן להוזיל ולהקל את מלאכת השחזור.