עמאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eranb (שיחה | תרומות)
Dovole (שיחה | תרומות)
הרחבה
שורה 27:
|מפה מפורטת=[[קובץ:Amman of Jordan Areas-HEB.png|מרכז|רובעי העיר|250px|גבול]]
}}
'''עמאן''' (ב[[ערבית]] '''عمان''') או '''רבת עמון''' (בעברית ארכאית: רבת בני עמון), היא בירת [[ירדן]], והיא העיר הגדולה בה ומשמשת כמרכז ה[[מסחר]], ה[[תעשייה]], ה[[תחבורה]], ה[[חינוך]] וה[[שלטון]] במדינה. בשנת [[2008]] התגוררו בעיר 1,135,733{{הערה|1={{cite web|url=http://www.world-gazetteer.com/wg.php?x=&men=gcis&lng=en&des=wg&srt=npan&col=adhoq&msz=1500&geo=-110|title=World gazeteer|archiveurl=http://archive.is/akkSt|archivedate=2013-04-28}}}} וב[[עמאן (מחוז)|מחוז עמאן]] (محافظة العاصمة) התגוררו בשנת [[2006]] 2,172,800 תושבים{{הערה|1=[http://www.dos.gov.jo/jorfig/2006/jor_f_e.htm הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ירדן]}}, שהם כ-38% מאוכלוסיית המדינה.
 
קיים תיעוד ליישוב באזור כבר לפני 8,500 שנים, והעיר שימשה כבירתם של ה[[עמון|עמונים]] במחצית השנייה של [[האלף ה-2 לפנה"ס|האלף השני לפנה"ס]]. היא נזכרה מספר פעמים ב[[תנ"ך]] עת נודעה כ"רבת בני עמון", ולאחר מכן נכבשה בידי ה[[אשורים]], ה[[פרסים]] ועל ידי [[אלכסנדר מוקדון]]. השלטון ה[[ערבים|ערבי]] בעיר החל בשנת [[636]] אך היא חרבה במספר [[רעידות אדמה]], והייתה לכפר קטן עד סוף [[המאה ה-19]].
שורה 43:
לפי תיעוד [[ארכאולוגיה|ארכיאולוגי]], התקיים יישוב בעמאן כבר ב[[תקופת האבן החדשה]], בסביבות שנת 6500 לפנה"ס. הממצאים המוקדמים ביותר הם מ[[עין ע'זאל (אתר ארכאולוגי)|עין ע'זאל]] במזרחה של העיר. ב[[המאה ה-13 לפני הספירה|מאה ה-13 לפני הספירה]] בקירוב נקראה העיר "רבה" או "רבת עמון" על ידי יושביה ה[[עמון|עמונים]] ושימשה כבירתם. היישוב העמוני שכן במצודת עמאן, אך הממצאים המוקדמים ביותר שנמצאו במקום הם מ[[תקופת הברונזה]], מאמצע [[האלף ה-4 לפנה"ס]].
 
===שם העיר בעברית===
===בתנ"ך===
העיר נזכרת ב[[תנ"ך]] מספר פעמים כ"רבת בני עמון" או "רבה" בהקשר לכיבושה על ידי בנ"י או [[ממלכת יהודה]]:
{{ציטוט|וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמַּלְאֿכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָ‍ִם.|{{תנ"ך|שמואל ב|יא|א}}}}
שורה 51:
{{ציטוט|לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַּתְנָה וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת יֹרְשָׁיו אָמַר ה'.|{{תנ"ך|ירמיה|מט|ב}}}}
{{ציטוט|דֶּרֶךְ תָּשִׂים לָבוֹא חֶרֶב אֵת רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶת יְהוּדָה בִירוּשָׁלַ‍ִם בְּצוּרָה.|{{תנ"ך|יחזקאל|כא|כה}}}}
 
בהתאם למופע זה מוכר גם איזכור כיבוש העיר ב[[שירת ספרד|שירה]] למשל ב[[s:שלום לך דודי|"שלום לך דודי"]].
 
===כיבושים זרים===