יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 40:
* טור '''[[אבן העזר]]''' - העוסק בענייני [[דיני אישות|אישות]] ומשפחה, [[גירושין]], [[ייבום]] ועוד.
* טור '''[[חושן משפט]]''' - העוסק בעיקר ב[[דיני ממונות]], [[דיין (הלכה)|דיינות]], [[עדות]] ועוד.
מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"[[בית יוסף]]" שנכתב על ידי ר' [[יוסף קארו]], כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שהיו לפניו ב[[גמרא]] וב[[ראשונים]]. "[[נושאי כלים]]" נוספים הם: הב"ח - שכתב רבי [[יואל סירקיס]], ה"דרכי משה" שכתב [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] ("מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי [[יהושע פלק כץ]] מחבר הסמ"ע [[(ספר מאירת עיניים]]) על השולחן ערוך -/ חושן משפט.
 
חמיו בקש ממנו לכתוב חיבור ''מעניין'' ולא רק להתעסק בהלכה, ועל כן כתב פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם ליקוטים מדברי [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]).