פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 27 בתים, לפני שנתיים
מ
מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"[[בית יוסף]]" שנכתב על ידי ר' [[יוסף קארו]], כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שהיו לפניו ב[[גמרא]] וב[[ראשונים]]. "[[נושאי כלים]]" נוספים הם: הב"ח - שכתב רבי [[יואל סירקיס]], ה"דרכי משה" שכתב [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] ("מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי [[יהושע פלק כץ]] מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך / חושן משפט.
 
חמיו בקש ממנו לכתוב חיבור ''מעניין'' ולא להתעסק רק להתעסק בהלכה, ועל כןולכן כתב פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי ה[[רמב"ן]], ומכיל גם ליקוטים מדברי [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]].; ספר זההספר נדפס רק בשתי הוצאות בשניםעד אמצע תקסהמאה ה-20 (בתקס(- 1806), ותקצ"ט (- 1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים (בשם (קיצור)הקיצור "בעל הטורים") הואכולל רק ההקדמותאת שלההקדמות גוףלגוף הפירוש, שבהןבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, (כגון [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים,) שאותםאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודיתשייחודית לו; (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]).
 
פירושו של בן אשר לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומרהיינו מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואףומוסיף חידושיםאף רביםחידושים משלו. מספרים{{מקור|איפה?}} שאת כל פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ.
 
חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע גם בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''' (קושטא 1575), בו [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] של הרא"ש, בקיצור וללאבלי המשא ומתןוהמתן. הספר מסודר לפי [[מסכת|המסכתות והפרקים]], וההלכות מסומניםמסומנות בו באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעםהסיבה הואהיא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את [[פסקי תוספות|פסקי התוספות]] הנדפסים בסוף כל מסכת.
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1269|מספר שנים=74}}