הבדלים בין גרסאות בדף "אלכסנדר רגוזה"

נוספו 3 בתים ,  לפני שנתיים
==ביוגרפיה==
===תחילת דרכו===
רגוזה נולד בו[[ויטבסק]] ב-[[8 ביוני]] [[1858]] כבן למשפחת אצולה. הוא למד בבית הספר הצבאי ב[[פולוצק]], ולאחר מכן בבית הספר מיכאלובסקי לתותחנים. ב-[[1887]] התגייס ל[[צבא האימפריה הרוסית]] והוצב ברגימנט הגרדנדירים ה-3 של המשמר הקיסרי. הוא לחם באומץ ב{{ה|מלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)}}, וזכה בעיטורים רבים. ב-[[22 בנובמבר]] [[1883]] הוצב במטה הדיוויזיה ה-5, וב-[[11 בינואר]] [[1888]] הועבר למטה המחוז הצבאי אמור. ב-[[9 באפריל]] [[1896]] מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-32, וב-[[10 במרץ]] [[1898]] הועבר למלא את אותו תפקיד בדיוויזיה ה-5. ב-[[27 באפריל]] [[1900]] מונה למפקד הרגימנט ה-18 וולגה, וב-[[2 במרץ]] [[1904]] מונה למפקד הבריגדה ה-1. ב-[[22 באוקטובר]] של אותה שנה מונה לראש מטה הקורפוס ה-3. ב-[[16 ביוני]] [[1906]] מונה למפקד מבצר. ב-[[17 במרץ]] [[1909]] מונה למפקד הדיוויזיה ה-19.
 
===מלחמת העולם הראשונה ואחריתו===
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת העולם הראשונה}}
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ב[[אוגוסט]] [[1914]], נכללה הדיוויזיה של רגוזה במסגרת הקורפוס ה-15 אשר היה חלק מ[[הארמייה השמינית (האימפריה הרוסית)|הארמייה השמינית]]. הוא לחם עם הדיוויזיה ב[[קרב גליציה]]. ב-[[27 בספטמבר]] של אותה שנה הוא הועבר לפקד על הקורפוס ה-25, וב-[[6 בדצמבר]] הועלה לדרגת [[גנרל]] חיל הרגלים. הוא השתתף עם הקורפוס ב{{ה|נסיגה הגדולה}} משטחי [[גליציה]] ו[[פולין]], וב-[[20 באוגוסט]] [[1915]] מונה למפקד [[הארמייה הרביעית (האימפריה הרוסית)|הארמייה הרביעית]] במקום [[אלכסיי אברט]] שהועבר לפקד על [[החזית המערבית (האימפריה הרוסית)|החזית המערבית]]. הארמייה שלו התגוננה בהצלחה כנגד הגרמנים, וב[[נובמבר]] [[1916]], הועברה הארמייה ל[[החזית הרומנית במלחמת העולם הראשונה|חזית הרומנית]]. לאחר [[מהפתמהפכת פברואר]] [[1917]], היה רגוזה אחד הגנרלים ששמרו אמונים למשטר החדש, ובתמורה המשיך לכהן כמפקד הארמייה הרביעית.
 
ב-[[21 בנובמבר]] 1917 הוא סולק מהצבא. רגוזה התגייס לעזרת [[פבלו סקורופדסקי]] אשר רצה להקים מדינה [[אוקראינה|אוקראינית]] עצמאית מרוסיה. ב-[[30 באפריל]] [[1918]], בתמיכת [[הקיסרות הגרמנית|הגרמנים]], סקורופדסקי פירק את "[[הרפובליקה העממית של אוקראינה]]", והקים את "[[המדינה האוקראינית]]". הוא נטל לעצמו את התואר "[[האטמאן]]". המדינה הייתה בפועל [[ממשלת בובות]] גרמנית וזכתה לתמיכה מועטת מצד הלאומנים האוקראינים, אולם היא השכילה ליצור מערכת אדמיניסטרטיבית יעילה. רגוזה מונה לשר ההגנה של המדינה וקיבל דרגה שוות ערך ל[[פילדמרשל]]. עם זאת, מתוך 3 דיוויזיות שהוא הקים, שתיים פורקו על ידי הגרמנים. הכוח הצבאי ברשותו הסתכם בדיוויזיה אחת בת כ-6,000 חיילים. ב[[נובמבר]] של אותה שנה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה בכישלונה של גרמניה, וזו האחרונה החלה להסיג את כוחותיה מאוקראינה. ב-[[14 בנובמבר]] הכריזו הסוציאליסטים האוקראינים על ממשלה מהפכנית חדשה, ה"דירקטורט". ממשלה זו זכתה לתמיכה עצומה, וצבא המרד צר על [[קייב]]. הגרמנים התפנו, יחד עם סקורופדסקי. רגוזה תכנן להתפנות גם כן ולהתגייס ל{{ה|צבא הלבן}}, אולם לא הספיק ונפל בשבי המורדים. הוא הוצא להורג ב-[[29 ביוני]] [[1919]] מאחר שסירב לשתף פעולה עמם.