בתיה גוטספלד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 26:
גוטספלד ובעלה החליטו לעלות ל[[ארץ ישראל]] על מנת לעקוב מקרוב אחר הקמת בית הספר לנערות. הם התגוררו ברחוב [[יונה הנביא]] ב[[תל אביב]]. בשנת 1935 עלתה גוטספלד ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|{{הצופה||הגב' ב. גוטספלד על יהדות אמריקה|1940/04/09|00107}}; {{הצופה||המשך|1940/04/09|00421}}}}.
 
ב-[[17 באוקטובר]] [[1933]] נפתח [[בית צעירות מזרחי]] ב[[ירושלים]] במטרה לחנך נערות דתיות ילידות הארץ. אולם האירועים ההיסטוריים שהתרחשו בתחילת [[שנות ה[[שלושים-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]], עם עלייתו של [[היטלר]] לשלטון ב[[גרמניה]], שינו את ייעודו המקורי של המוסד, והוא פתח את שעריו בפני נערות דתיות שעלו באותן שנים במסגרת [[עליית הנוער]] מאירופה. אחת המורות שלימדו במוסד הייתה [[נחמה ליבוביץ]], פרשנית מקרא ולימים פרופסור ל[[תנ"ך]].
 
בעקבות הצלחת [[בית צעירות מזרחי]] ב[[ירושלים]] החליטו [[נשי מזרחי באמריקה]] להקים מוסד נוסף לנערות ב[[תל אביב]]. עיריית [[תל אביב]] הקצתה למוסד שני דונמים במרכז העיר, מהנדס העירייה תכנן את הבניין ו[[נשי מזרחי באמריקה]] מימנו את הקמתו. בצומת הרחובות פרוג ו[[דב הוז]] ב[[תל אביב]] נבנה בניין מפואר שהכיל חדרי לינה לנערות, אולם אוכל ואולם קריאה, מטבחים ואולמות ללימוד מלאכות הבית והגן. מלאכת הבנייה נעשתה בפיקוחה של גוטספלד. התלמידות הראשונות נכנסו לגור וללמוד ב[[בית צעירות מזרחי]] ב[[תל אביב]] ב[[דצמבר]] [[1938]]. במוסד למדו נערות עולות לצד נערות ישראליות, והוא היווה סמל לפעילותן המוצלחת של [[נשי מזרחי באמריקה]].