היסטוריה של גאורגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
בשנות ה-30, תחת משטר האימים של [[סטלין]] (שהטביע לראשונה את חותמו הפוליטי בארגון חיסול מנהיגו הליברלי של התנועה הלאומית הגאורגית ב-[[1907]] במסגרת פעולת המחתרת המקומית), כ-100,000 גאורגים חוסלו ב[[הטיהורים הגדולים|טיהורים הפוליטיים]] ורבבות נוספים הוגלו למחנות-עבודה. הרפובליקה גם עברה [[קולקטיביזציה]] כפויה.
 
בשנים [[19411945]]-[[19451941]] לחמו כ-700,000 גאורגים כחיילי הצבא האדום נגד [[גרמניה הנאצית]]. למעלה מ-200,000 מתוכם נפלו בשדות הקרב של החזית המזרחית. עם סיום המלחמה בגאורגיה החל תהליך מואץ של [[תיעוש]] ו[[עיור]] וערים מרכזיות זכו בתשתיות מודרניות. למשל, בבירה טביליסי נחנכה ב-[[1966]] רכבת-תחתית [http://urbanrail.net/as/tbil/tbilisi.htm]. הדיכוי הפוליטי נמשך וב-[[1978]] אף נעשה ניסיון להכריז על השפה הרוסית כשפתה הרשמי של גאורגיה, צעד שסוכל בעקבות מחאות המוניות של סטודנטים.
 
מסוף שנות ה-80 נשטפה גאורגיה בגל לאומנות. בהפגנה הגדולה ביותר שנמשכה מספר ימים בכיכר המרכזית של טביליסי, הצבא האדום ביצע ב-[[9 באפריל]] של שנת [[1989]] טבח במשתתפים: 20 אזרחים נרצחו (מרביתם נשים צעירות) ועשרות נפצעו. עוד לפני פרישתה מברית-המועצות, גאורגיה ערכה את הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות מבין כל הרפובליקות ב-28 באוקטובר [[1990]] - למוסד המחוקק. גאורגיה הכריזה על עצמאותה בתאריך הסמלי [[9 באפריל]] [[1991]]. ב-[[31 ביולי]] [[1992]] הצטרפה גאורגיה ל[[או"ם]] כ[[מדינות החברות באומות המאוחדות|חברה ה-179]].