הבדלים בין גרסאות בדף "שיח (מדעי החברה)"

מ
בוט החלפות: בדרך כלל, \1כדי, \1צורכי\2, \1, נייטרלי
(הרחבתי את הערך שיח (מדעי החברה) והתמקדתי ב "חקר השיח המתמטי" (#1student1ref).)
תגית: תו כיווניות מפורש
מ (בוט החלפות: בדרך כלל, \1כדי, \1צורכי\2, \1, נייטרלי)
תגית: תו כיווניות מפורש
 
==חקר השיח המתמטי==
חקר השיח המתמטי (בו משתתפים חוקרים, מורים, הורים ולומדים) הוא כלי להעצמת תהליכי הלמידה וההוראה ובעל חשיבות רבה בהבנת הקשיים בחינוך המתמטי ואיתור פתרונות לקשיים אלו. על מנת לקדם את השיח המתמטי יש ליצור [[שיח מחקרי]] מתקדם, יעיל ומועיל. שיח המאפשר התפתחות של עצמו ושל ה[[פרקטיקה]] החינוכית יחד. את הממצאים למחקרים של השיח המתמטי אוספים בד"כבדרך כלל בצורה איכותית, באמצעות הסתכלות רחבה ככל האפשר, כזו המאפשרת לזהות מאפיינים ייחודיים שעשויים לקדם את הבנת הבעיות הקיימות בהוראת ולמידת המתמטיקה.{{הערה|Sfard, A. (2005). What could be more practical than good research?. Educational Studies in Mathematics, 58, 393–413.|שם=Sfard2005}}. חקר השיח המתמטי מאפשר התבוננות ביקורתית על תהליכי ה[[הוראה]] וה[[למידה]] ומשמש כלי חשוב המסייע בקידום ופיתוח תהליך הלמידה של המשתתפים בו.
 
תפקידו של חקר השיח המתמטי הוא לטפל בשלושת ההיבטים של תהליכי הלמידה: [[קוגניטיביים]], חברתיים וריגשיים (אישיים ובין- אישיים). מציאת פתרון לבעיות הקיימות בתחום החינוך המתמטי, מחייבת התייחסות להיבטים הנ"ל. השיח המתמטי נתפס כצורת תקשורת ייחודית ומשמעותית בהשפעתה על לומדי המתמטיקה. השיח כולל קשרי גומלין בין שתי פעולות המעצבות זו את זו: "מתמטיזציה"- תקשורת על עצמים מתמטיים ו"[[פרשנות אישית]]"- קשורה להיבטים המקוטלגים כרגשיים וחברתיים. פעמים רבות התלמידים מפרשים סיטואציות מתמטיות ממקום רגשי אישי חברתי, ולא ממקום ניטרלינייטרלי של שיח מתמטי בלבד.{{הערה|Heyd-Metzuyanim, E., Sfard, A. (2012). Identity struggles in the mathematics classroom: On learning mathematics as an interplay of mathematizing and identifying. International Journal of Educational Research, 51, 128-145.‏|שם=Heyd-Metzuyanim2012}}. חשוב להיות מודעים ולזהות מאפיינים בשיח המתמטי של אוכלוסיות שונות שעשויים לקדם או לעכב את פיתוח השיח הנובעים מפרשנותם האישית.{{הערה|Kim, D. J., Ferrini-Mundy, J., & Sfard, A. (2012). How does language impact the learning of mathematics? Comparison of English and Korean speaking university students’ discourses on infinity. International Journal of Educational Research, 51, 86-108.‏|שם=Ferring2012}}.
 
מחקר הוא שיח, ולכן במידה ויתוכנן היטב הוא יוכל לקדם פרקטיקת הוראה יעילה יותר. פעמים רבות, מורים אינם מודעים כלל לפרשנות של התלמיד למושג מסוים. לכן, אם מורה יכיר את המחקר, ייתכן שגישתו להוראת המתמטיקה תשתנה. למרבית המורים והחוקרים יש תפיסה ברורה לגבי ההוראה ודרכי הלמידה שהם מאמינים בהן. התלמידים מגיעים עם אג'נדה, נורמות וערכים משלהם שפעמים רבות אינם תואמים להבנה של מהי למידה מוצלחת לפי תפיסת המורה או החוקר. מסיבה זו, יש צורך לקיים מחקרים שוטפים על השיח המתמטי הקיים שיאפשרו קבלת תמונה כוללת של הלמידה המתמטית, בכדיכדי להרחיב ולענות על צרכיצורכי כלל התלמידים. חשוב לזכור שהשפעת ממצאי המחקר אינה ישירה ולכן קשה לאמוד את השפעת יישום מסקנות המחקר. מסיבה זו, יש צורך בתקשורת טובה ורציפה בין החוקרים למורים, כזו שתאפשר מעקב ובדיקה של יישום ממצאי המחקר וכן תאפשר למורה להציע רעיונות למחקרים עתידיים.{{הערה|שם=Sfard2005}}.
 
כאשר מבצעים מחקר חינוכי במתמטיקה יש לשמור על עקרונות שיאפשרו את התפתחות השיח החינוכי:
*עיקרון השלמות והדיוק: יש לתעד את כל תהליך המחקר בכדיכדי למנוע אי הבנה או חוסר בהירות.
*עקרון ההקשר: יש לתעד אינטראקציות אנושיות ככל האפשר (ולא רק פעילות מתמטית).
*עקרון נקודות המבט החלופיות: בניתוח הממצאים של המחקר, על החוקרים לבחון את הממצאים תוך התחשבות בשוני הקיים בין נקודות המבט של החוקרים בשיח המתמטי לזו של המשתתפים.
*עקרון הישירות: על החוקרים להציג תחילה את הנתונים כפי שנאמרו ובוצעו, ורק לאחר מכן עליהם להציג את פרשנותם לאירועים שהתרחשו. {{הערה|Sfard, A. (2012). Introduction: Developing mathematical discourse—Some insights from communicational research. International Journal of Educational Research, 51, 1-9.|שם==Sfard2012}}.
 
==ראו גם==