הבדלים בין גרסאות בדף "המרכז הרפואי שערי צדק"

מ
בוט החלפות: \1–\2, \1 מיליון
מ (הסבת תבנית TheMarker1 לתבנית TheMarker (דיון))
מ (בוט החלפות: \1–\2, \1 מיליון)
לפי מצב הרפואה בתקופה ההיא היה בית החולים מתאים לדרישות לאשפוז חולים. הוא היה הראשון בו הייתה מחלקה לבידוד חולים מדבקים, וכן הנהיג ד"ר ולך חיסונים בקרב האוכלוסייה. מכיוון שהיה אז קשה להשיג חלב טרי בירושלים, הקים ד"ר ולך רפת עם 40 פרות בחצר ביה"ח, שהייתה קיימת עד 1948 וסיפקה חלב לא רק לביה"ח אלא גם לאוכלוסייה הדתית בירושלים, בפרט ב[[חג הפסח]]. כמו כן הוכנס גנרטור לשימוש חשמל בשבת, אשר הוכיח את תועלתו גם בשעות חירום.{{הערה| פרופ' יהושע לייבוביץ, המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים, מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"}}.
 
בשנת [[1947]] פרש וולך מהנהלת בית החולים והעביר את שרביט הניהול לידי ד"ר [[פאלק שלזינגר]]{{הערה|{{דבר||שערי צדק|1964/10/02|02700}}}}, אשר כיהן כמנהל בית החולים במשך 22 שנה. בשנים [[1969]] - [[1981]] כיהן פרופסור [[דוד מאיר]] כמנהל השלישי של בית החולים. התמחותו של מאיר ב[[פתולוגיה]] גרמה תחילה לכך שמינויו זכה להתנגדות מצד חוגים דתיים, אשר חששו שבית החולים תחת הנהגתו ישנה את המדיניות של הימנעות מניתוחי מתים{{הערה|שם=מוסרי}}{{הערה|1=הרב משה דפוס, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12337&st=&pgnum=43 פרשת בית החולים שערי צדק והמנהל החדש ד"ר מאייר], הפרדס מאי 1969, עמוד 41}}.
 
המנהל הנוכחי של בית החולים הוא פרופ' [[יונתן הלוי]], המכהן בתפקיד זה מאז [[1988]]{{הערה|1=שיחה של פרופ' יונתן הלוי, [http://c3.ort.org.il/Apps/Public/GetFile.aspx?inline=yes&f=Files/6202BF2E-DF58-4347-9B32-1ECFD84803A3/B81B2747-764D-421D-B994-7E1BC1FF4C82/19B09D44-579A-4FD5-AC3B-31EA3E0C859F/E052DC7C-388E-4B17-A62A-BF9997299A6F.doc&n=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%20%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F%20%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99.doc פרויקט מנהיגות - "בכל דרכיך" לכתות יב'], ח"י באלול ה'תשס"ח, ישיבת נוה שמואל אפרת}}.
==המרכז הרפואי המודרני==
===המבנה===
למרות התנגדות של הנהלת בית החולים הדסה, שבקשה למנוע הקמת בית חולים נוסף במערב ירושלים, הוקצה לשערי צדק מגרש של כ-45 דונם לצורך הקמת מרכז רפואי מודרני{{הערה|דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948־1990, כתר, 1991, עמוד 352}}. בשנת 1969 הוצגו תוכניות לבניית קמפוס חדש לבית החולים בשכונת בית וגן בירושלים, בסמוך ל[[הר הרצל]], בעלות של 50 מליוןמיליון לירות{{הערה|{{דבר||הועד המנהל של שערי צדק הביע אמון בפרופ' מאיר|1969/08/07|00213}}}}, כעבור עשר שנים הושלמה הבנייה ובשנת [[1980]] עבר בית החולים בשלמותו, לקמפוס החדש. קמפוס זה שוכן על ציר תנועה מרכזי – [[שדרות הרצל]], ונועד לשרת את כל צורכי תושבי האזור. הכוונה, שאף צלחה בידי היזמים, הייתה להפוך את בית החולים, ממוסד אזורי קטן, למרכז רפואי רב תחומי.
 
המבנה הישן ננטש לחלוטין, מתוך כוונה למכור אותו ואת המגרש עליו הוא עומד, ולממן לפחות חלק מעלות המעבר. [[מבנה שערי צדק הישן#הזנחת המבנה|מסיבות שונות]] לא הצליחה הנהלת בית החולים לממש את תוכניתה זו, ובית החולים נקלע באותן שנים לקשיים כספיים ניכרים, מעבר למאמץ למציאת מימון לתפעול שוטף של פעילות בית החולים.