בילבאו – הבדלי גרסאות

דאוסטו (Deusto) הוא רובע בצפון מערב בילבאו, על הגדה הימנית של [[אסטואר]] בילבאו. רובע דאוסטו מכיל את השכונות ארנגויטי, איברקולנדה, סן איגנסיו-אלורייטה וסן פדרו דה דאוסטו-לה ריברה. ברובע זה מתגוררים כ-50 אלף תושבים. לדאוסטו הייתה עיירה עצמאית, עד לסיפוחה לעיריית בילבאו בשנת 1925. מרכז הרובע נמצא באזור כנסיית פטר הקדוש. הרובע מחובר לשאר חלקי בילבאו ב[[גשר בסקולה]]. ברובע זה נמצאת [[אוניברסיטת דאוסטו]], אחת האוניברסיטאות החשובות ביותר של קהילת ה[[ישועים]]. בשנת 1960 החלה בניית תעלת דאוסטו, והחוף של דאוסטו היה אמור להינתק מהיבשה ולהפוך לאי, שישמש את נמל בילבאו. לבסוף ננטש הפרוייקטהפרויקט בגין היעדר כדאיות והבנה כי ריבוי אוניות בו זמנית בעיר הוא בלתי אפשרי. כאשר דאוסטו הייתה ישוב כפרי, תושביה היו מגדלים [[עגבניות]], ולכן מכונים עד היום "טומטרוס".

איבאיונדו (Ibaiondo) הוא אחד הרבעים המאוכלסים והמרכזיים ביותר בבילבאו. הרובע ממוקם בלב העיר, לגדותיו של אסטואר בילבאו, ומתגוררים בו כ-61 אלף תושבים זהו הרובע המאוכלס ביותר בעיר, וגם הגדול ביותר בשטחו, אם כי לא כל הרובע מאוכלס, וחלק גדול ממנו נמצא על הר פאגאסארי. הרובע מחולק לשכונות אטצ'ורי, בילבו סארה (בילבאו העתיקה), קאסקו וייחו, איטוראלדה, אבוסו, סן אדריאן, סן פרנסיסקו, סולוקואטצ'ה, מיריבייה וסבאלה. שכונת קאסקו וייחו נחשבת לאחד הרובעיםהרבעים העתיקים ביותר בעיר. שכונה זו מוקפת בחומה, ובתחומה ממוקמים [[קתדרלת בילבאו]] וכנסיית סנט אנטון, שניהם מבנים מ[[המאה ה-15]], ומבנים עתיקים נוספים. נכון להיום, איבאיונדו כוללת גם שכונות עתיקות כמו קאסקו וייחו ובילבו סארה, וגם שכונות חדשות כמו מיריבייה שהקמתה החלה בשנת 1999. שכונת בילבו סארה משמשת כאזור עסקים וחיי לילה. בשנים האחרונות עוברת שכונת בילבו סארה תהליך [[ג'נטריפיקציה]] עקב מיקומה האסטרטגי ומחירי הדירות הנמוכים יחסית, כך שצעירים רבים מגיעים לגור בשכונה ומקימים שם מיזמים עסקיים וחנויות. בבילבו סארה יש גם קהילת מהגרים גדולה. שכונת סן פרנסיסקו אף היא שכונה בה מתגוררים מהגרים רבים, בעיקר מ[[אמריקה הלטינית]].

באסורטו-סורוסה (Basurto-Zorroza) הוא רובע הממוקם במערב העיר בילבאו, ומתגוררים בו כ-32 אלף תושבים. הרובע מופרד מהעיר [[ברקלדו]] על ידי נהר קדגואה. הרובע כולל את השכונות אלטאמירה, באסורטו, אולאבאגה, מסוסטגי-מונטה קרמלו וסורוטסה. ברובע זה ממוקמים [[איצטדיוןאצטדיון סן מאמס החדש]] בו משחקת קבוצת הכדורגל הידועה [[אתלטיק בילבאו]], בית החולים באסורטו והמוזיאון הימי של בילבאו המכונה אאוסקאלדונה. הרובע נחשב לעורק תחבורה ראשי, עקב מיקומו המרכזי וקרבתו לפרבריה של בילבאו, וכל האפשרויות של התחבורה הציבורית בבילבאו עוברות בתוכו.

במהלך [[המאה ה-16]] התגוררו באזור בילבאו כ-65 אלף תושבים. [[מגפה|מגפות]] שונות הובילו לדילול באוכלוסיית האזור. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] העיר החלה לצמוח מחדש, והתיעוש הנרחב והצורך בפועלים הגבירו את קצב גידול האוכלוסין בעיר בצורה משמעותית. בשנת 1900 התגוררו בעיר כ-83 אלף תושבים, ולאורך [[המאה ה-20]] מספר תושבי העיר גדל מדי עשור בעשרות אחוזים. כך לדוגמה בשנת 1920 התגוררו בבילבאו כ-112 אלף תושבים, בשנת 1940 התגוררו כ-195 אלף תושבים, בשנת 1960 התגוררו כ-297 אלף תושבים ובשנת 1970 התגוררו 410 אלף תושבים. בשנת 1982 נמדד שיא במספר תושבי בילבאו, כ-433 אלף. לאחר שנה זו, הופקעו מידי עיריית בילבאו כל איזוריאזורי המגורים שבעמק צ'וריירי, והפכו לערים ועיירות עצמאיות. לכן, בשנת 1990 התגוררו בעיר 372 אלף תושבים בלבד, ובשנת 2000 המספר ירד אף יותר, ל-354 אלף. בשנים האחרונות הירידה במספר התושבים בבילבאו נעצרה. בילבאו משמשת כיום מוקד להגירה פנימית מתוך שאר הערים במחוז ביסקאיה, ואף מ[[ספרד]] כולה. נוסף על כך, קיימת גם הגירה ממדינות אחרות, בעיקר מ[[אמריקה הלטינית]]. ישנם 127 לאומים רשומים מהם יש תושבים בבילבאו, אך אין לאום אחד משמעותי במיוחד שאינו בסקי או ספרדי.