הבדלים בין גרסאות בדף "קומראן"

הוסרו 11 בתים ,  לפני שנתיים
החפירות נערכו בשנים [[1952]]–[[1956]] בהנהלתו של האב ה[[דומיניקנים|דומיניקני]] [[רולאן דה-וו]] ובמהלכן נחשף מכלול מבנים גדול, ששימש את ה[[עדה (אנתרופולוגיה)|עדה]] שגרה במקום במסגרת ארגון דמוי-[[נזיר (יהדות)|נזירי]]: חבורת [[גבר]]ים{{הערה|1=ככלל הייתה זו חבורה גברית, אך בחפירות מאוחרות בשולי בית הקברות נמצאו גם שלדי נשים וילדים. אולם החוקר [[מגן ברושי]] סבור שקברי הנשים והילדים הם קברי בדווים בני הדורות האחרונים ({{קתדרה|מגן ברושי|קומראן ומגילותיה – ספירת מצאי|100.6|100, אוגוסט 2001, עמ' 182-165}}), ראו גם את [http://www.jstor.org/stable/4193160 מאמרו של Joseph Z. Zias].}} שחייתה חיים שיתופיים. בני העדה גרו מסביב למכלול זה, בכ-30 מערות וכנראה גם ב[[אוהל]]ים וב[[סוכה|סוכות]]. מבני המכלול נשמרו במצב טוב גם בזכות [[אקלים צחיח|האקלים הצחיח]] ב[[בקעת ים המלח]] ושימשו לפעילויות ה[[קהילה|קהילתיות]] של העדה - ל[[תפילה]], ללימוד, לסעודות משותפות ול[[עבודה (כלכלה)|מלאכה]]. במערה מס' 4 נמצא קטע תפילה ב[[ארמית]] המיוחס למלך ה[[בבל]]י [[נבונאיד]].{{הערה|'''עולם התנ"ך: דניאל, עזרא ונחמיה''', עורכים:מיכאל הלצר, יצחק אבישור, אוריאל רפופורט, מיכאל קוכמן, הוצאת "דברי הימים הוצאה לאור בע"מ", 1993–1996, עמ' 107-106}}
 
בין היתר נמצאו גם [[בית קברות]] המכיל על פי הערכות מסוימות כ-1,200 [[קבר]]ים, מספר רב, יחסית לאתרים אחרים, של [[מקוה|מקוואות]] [[מים]] יחסית לאתרים אחרים שנמצאו, אולמות שונים וחדר ששימש כ[[סקריפטוריום]].
 
ה[[ארכאולוג]] [[חנן אשל]] ניהל מספר עונות חפירה נוספות בקומראן. אתר קומראן הוא כיום [[גן לאומי]] מוכרז, שאותו פוקדים עשרות אלפי [[תיירות|תיירים]] בכל שנה.
8,527

עריכות