הבטחת איכות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת פרק הערות שוליים (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעתים, מסוי\1
שורה 12:
הגדרת המושג "הבטחת איכות" מעוררת את השאלה היסודית יותר - מהי "[[איכות]]" או מהו מוצר "איכותי". ההגדרה המקובלת לאיכות היא: ה'''תאמה לשימוש''' (fitness to use) המיועד ו'''לציפיות''' המפורשות והמשתמעות של הלקוח הפוטנציאלי. כלומר: ההגדרה אינה קובעת תכונות ומטרות מוחלטות, ואפילו לא יעדים כמותיים.
 
"איכות" נקבעת על ידי הלקוח, ולכן מתכנן המוצר חייב לבחון את נתח השוק וציפיותיו מבחינת ביצועים, עלויות, זמינות, ופרמטרים רבים נוספים שלעיתיםשלעתים קרובות הלקוח אינו יודע להגדירם אלא במונח הכללי "איכות", ולנסות לקלוע לצרכיו וציפיותיו.
 
עלינו להבהיר מהו "מוצר": בעשורים האחרונים הבטחת האיכות פרצה מהתחום המצומצם של תיכון וייצור תעשייתיים; לכן, "מוצר" יכול להיות מוצר פיזי (לדוגמה - קופסת המחשב והמעגלים האלקטרוניים שבו), וירטואלי (לדוגמה - תוכנת המחשב), או שרות במובן הרחב ביותר - שירותים פיננסיים, שירותים רפואיים, חינוך, שירות הציבורי וכו';
שורה 19:
 
== היסטוריה ==
מושגים כגון "הנדסת איכות" ו"הבטחת איכות" הינם חדשים יחסית, אך רעיונות לגבי איכות והבעיות הנובעות מאיכות ירודה קיימים מאז החל האדם לייצר כלים. האומן - יצרן הכלים - שאף לכך שהלקוח יהיה מרוצה - על זה התבססו הן גאוותו המקצועית והן הצלחתו הכלכלית. לכן, על האומן היה לבקר את איכות עבודתו. בתקופות מסויימותמסוימות נקבעו תקנים מקצועיים לאיכות העבודה על ידי [[גילדה|הגילדות]] המקצועיות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://asq.org/learn-about-quality/history-of-quality/overview/overview.html|הכותב=ASQ|כותרת=History of quality|אתר=http://asq.org|תאריך=23.5.2017}}}}.
 
כל זאת היה נכון עד המיכון וחלוקת העבודה שהביאה [[המהפכה התעשייתית]]. אז נולדו שיטות עבודה של [[פס ייצור|פסי ייצור]] המוניים במפעלים, בהם קבוצה גדולה של אנשים ביצעו עבודה דומה שהייתה רק חלק מתהליך הייצור השלם של המוצר. עם התפתחות זו נוצרה בעיית הצטברות חלקים פגומים ופסולים, כי פועלי הייצור קיבלו אפשרות להרוויח יותר ככל שתפוקתם גדלה ("[[שכר עידוד|פרמיה]]"). הפרמיה תמרצה את העובדים לייצר מהר, אפילו אם נפלו פגמים בתוצר. עלויות הייצור עלו עקב הצורך למצוא את החלקים הפגומים וסילוקם, תוך אובדן זמן עבודה וחומרי גלם. הפתרון שנמצא היה יצירת תפקיד חדש של מבקרי איכות, שמשימתם הייתה למיין את החלקים ולסלק את הפגומים לפני שהגיעו לשלב העיבוד הבא. שיטות העבודה הללו שוכללו ופותחו על ידי [[פרדריק וינסלאו טיילור|טיילור]] וממשיכיו, שפעלו בסוף המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים.