|
|
|
| מפה=
|שם=מלחמת הירושה הספרדית}}
'''מלחמת הירושה הספרדית''' ([[1701]] - –[[1714]]) הייתה [[מלחמה]] [[אירופה|אירופית]] שפרצה ב-[[1701]] לאחר מותו של המלך הספרדי האחרון מ[[בית הבסבורג]], [[קרלוס השני, מלך ספרד|קרלוס השני]]. קרלוס הוריש את כל שטחו ל[[פליפה החמישי, מלך ספרד|פליפה]], דוכס [[אנז'ו|אנז'וּ]] (פליפה החמישי), נכדו של [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]]. המלחמה התנהלה בשלבים, כשקיסר [[הקיסרות הרומית הקדושה]] [[לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|לאופולד הראשון]] נאבק להגן על תביעת שושלתו לכס [[מלך ספרד|המלך בספרד]]. בעוד לואי ה-14 החל להרחיב את שטחו באגרסיביות, מדינות אירופיות אחרות (בעיקר [[ממלכת אנגליה]] ו[[איחוד שבעת המחוזות|הרפובליקה ההולנדית]]) נכנסו למלחמה לצד [[הקיסרות הרומית הקדושה]] בהתנגדות להתרחבות הצרפתית (ובמקרה של האנגלים, לשמור על הירושה הפרוטסטנטית). מדינות אחרות הצטרפו לקואליציה נגד צרפת וספרד במטרה להשיג שטחים חדשים ולהגן על שטחן הקיים. המלחמה ניטשה לא רק באירופה אלא גם ב[[צפון אמריקה]], ששם היא ידועה כ[[מלחמת המלכה אן]].
המלחמה התמשכה יותר מעשור והסתיימה ב[[הסכם אוטרכט]] ([[1713]]) וב[[הסכם רשטאט]] ([[1714]]). בסוף המלחמה, הוסיף [[פליפה החמישי, מלך ספרד|פליפה החמישי]] למלוך בספרד אך קיבל על עצמו להימנע מאיחוד עם צרפת. [[אוסטריה]] השיגה את רוב שטחיה של ספרד ב[[איטליה]] וב[[ארצות השפלה הדרומיות]]. בנוסף, תמה ה[[הגמוניה]] הצרפתית באירופה היבשתית, ורעיון [[מאזן הכוחות]] הפך למושג מרכזי ב[[יחסים בינלאומיים|יחסים הבינלאומיים]] בזכות אזכורו בהסכם אוטרכט.
|
