פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני שנתיים
מ
 
===אחרי השואה===
לאחר תום המלחמה חזרו היהודים, שהצליחו להימלט מידי הנאצים, לעיר וחיי הקהילה חודשו. במהלך השנים [[1946]] - [[1949]] פעל [[בית כנסת]] אחד בעיר, אך הוא נסגר על ידי השלטונות. מאז ועד לפירוק ברית המועצות בשנת [[1992]] לא פעלו בעיר בתי כנסת. תפילות נערכו בבתים פרטיים של היהודים. לפי מרשם האוכלוסין משנת [[1959]] חיו בעיר כ-19,500 יהודים (כ-16% מכלל האוכלוסייה).
בשנות ה-70 עזבו חלק מהיהודים את ויניצה ועלו ל[[ישראל]] או היגרו ל[[ארצות הברית]]. לפי מרשם האוכלוסין משנת [[1979]] חיו בעיר כ-18,000 יהודים (כ-8.5% מכלל האוכלוסייה). לפי מרשם האוכלוסין משנת [[1989]] (המרשם האחרון שנערך ב[[ברית המועצות]]) חיו בעיר ויניצה כ-15,000 יהודים (כ-5% מכלל אוכלוסייה).
 
לאחר שרוב היהודים עזבו את העיר - היהודים "עלו לשלטון" בעיר. בשנים [[1992]] - [[2000]] כיהן דמטירי דבורקיס היהודי כראש העיר. בשנים 2005 - 2014 כיהן [[וולודימיר גרויסמן]] בתפקיד ראש העיר.
 
בעשור האחרון של המאה ה-20 קמה לתחיה הקהילה היהודית הדתית ביוזמתו של הרב לייבל סורקיס מארצות הברית. בשנת [[2002]], הגיע לעיר כשליח חב"ד ולאור קריאתו של הרב סורקיס, הרב שאול הורוביץ, שמכהן כיום ברבנות העיר והמחוז. מאז, מאוגדת הקהילה היהודית הויניצאית במסגרת "איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה".