פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
'''המשבר ב[[חצי האי קרים]]''' (או '''משבר קרים''') התחיל ב-[[21 בפברואר]] [[2014]], בעקבות אירועי [[יברומאידאן]] ב[[אוקראינה]] שהדיחו את הנשיא הפרו-רוסי [[ויקטור ינוקוביץ']] והעלו לשלטון את ראשי ארגוני האופוזיציה הפרו-מערביים. האירועים התבטאו תחילה ב[[הפגנה|הפגנות]] המוניות של תושביה הפרו-רוסיים של [[הרפובליקה האוטונומית של קרים]] שב[[חצי האי קרים]] נגד השלטון החדש, שינקוביץ הודח בהצבעת אי אמון ב{{ה|ראדה העליונה}}. המפגינים, שהתקבצו מול בניין המועצה העליונה של הרפובליקה האוטונומית של קרים (הפרלמנט המקומי) דרשו להתנתק מ[[אוקראינה]].
 
בעקבות זאת, במרץבפברואר 2014 פלשו כוחות מזוינים מיוחדים של רוסיה ובדלנים פרו-רוסיים אל מבני ממשלה מרכזיים, בסיסים צבאיים ומתקני תקשורת של מדינת אוקראינה, והכריחו את הרשויות המקומיות לערוך משאל עם בלתי-חוקי על "הצטרפות מחדש אל רוסיה". ב-18 ב[[מרץ]] סיפח הקרמלין רשמית את קרים לשליטת הפדרציה הרוסית.{{הערה|{{mako|עמית ולדמן|פוטין הכריז: חצי האי קרים - חלק מהפדרציה הרוסית|b3d87669a05d441004|news-world/international|18 במרץ 2014}}}} רוב הקהילייה הבינלאומית (להבדיל [[זימבבואה]], [[סוריה]], [[ניקרגואה]], [[סודאן]], [[ארמניה]], [[צפון קוריאה]] ו[[בוליביה]]) אינה מכירה בסיפוח ומחשיבים את קרים כטריטוריה אוקראינית. אוקראינה ממשיכה לתבוע את זכותה על קרים. בתגובה לסיפוח הלא-חוקי, הטיל המערב, בראשות [[ארצות הברית]] ו[[האיחוד האירופי]], סנקציות כלכליות על רוסיה.{{הערה|{{ynet|יצחק בן-חורין|ארה"ב והאיחוד האירופי: סנקציות על רוסיה|4500012|17 במרץ 2014}}}}{{הערה|{{הארץ||האיחוד האירופי וארה"ב מהדקים את הסנקציות הכלכליות על רוסיה|1.2432030|12 בספטמבר 2014}}}}
 
==רקע היסטורי==
113,446

עריכות