קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה – הבדלי גרסאות

קרל נולד ליוהאןל[[יוהאן מלוקסמבורג]] ו[[אליזבת מבוהמיה]] (1292-13301292–1330)|אליזבת מבוהמיה]], בתו של [[וצחאב השני, מלך בוהמיה]] ב[[פראג]] בשם '''ואצלב''', שמו של אביה של אליזבת ו[[מלך בוהמיה]]. בהכתרתו הוא בחר ב[[שם מלכותי|שם המלכותי]] '''קרל''' אחרי ששהה ב[[צרפת]] בחצרו של דודו [[שארל הרביעי, מלך צרפת]].

בחזרתו תפס קרל את הממשל של האימפריה, שרק החלה להתאושש מ[[המוות השחור]], ואז הוציא את [[בולת הזהב של 1356]]{{אנ|Golden Bull of 1356} שבה הוסדרה בחירת המלך. את [[מורביה]] הוא נתן לאחד מאחיו, יוהאן היינריך, ואת רוזנות לוקסמבורג הפך לדוכסות ונתן לאח שני, [[ואצלב, מלך הרומאים]]. קרל לא חדל במאמציו להבטיח טריטוריות אחרות ולחזק את המלוכה הבוהמית. למטרה זו הוא רכש חלק מפאלאטין העליונה של הריין ב-[[1353]], וב-[[1367]] סיפח את [[לוסטיה התחתונה]] לבוהמיה וקנה אחוזות נוספות בחלקים שונים של גרמניה. עם מותו של [[מיינהרד השלישי, דוכס בוואריה העליונה]] ורוזן טירול ב-[[1363]], בוואריה העליונה נלקחה בידי בניו של הקיסר לודוויג הרביעי, וטירול על ידי [[רודולף הרביעי, דוכס אוסטריה]]. שתי תביעות אלה התקבלו על ידי קרל שהבין שאם ימותו משפחות אלה הטריטוריות יעברו ל[[בית לוקסמבורג]]. באותו זמן הובטחה לו ירושת [[מרגרבייט ברנדנבורג]], אותה הוא השיג עבור בנו ואצלב ב-[[1373]]. הוא גם זכה בחלק ניכר משטחי שלזיה, בחלקו מירושה של אשתו השלישית, [[אנה פון שוויידניץ]], בתו של [[הנריהנריק השני, דוכס שווידניצה]]. ב-[[1365]] ביקר קרל את האפיפיור [[אורבנוס החמישי]] ב[[אביניון]] ולקח על עצמו ללוותו ל[[רומא]]; ובה בעת הוכתר כמלך בורגונדי ב[[ארל]].

בערוב ימיו, התערב קרל אך במעט בענייני גרמניה מעבר להבטחת בחירתו של בנו, ואצלב, כמלךכ[[מלך הרומאים]] ב-[[1376]], ובניהול משא ומתן על שלום בין הליגה השוואבית ומספר אצילים ב-[[1378]]. אחרי שחילק את נחלותיו בין שלושת בניו, הוא מת ב-[[29 בנובמבר]] [[1378]] ב[[פראג]], שבה נקבר. קרל מת מ[[שיגדון]], שהייתה מחלה נפוצה אז. לזכרו הוקם פסל בעיר ב-[[1848]].