שמואל להיס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
להרחבה |
|||
שורה 7:
להיס הועמד לדין ב[[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]] באשמת [[רצח]] של אנשים אחדים. במשפטו טען שהפשע בוצע מחוץ לגבולות ישראל, ולכן הדין הישראלי אינו חל עליו. בית הדין הצבאי דחה טענה זו, אבל אִפשר דחייה במשפט על מנת לאפשר עתירה ל[[בג"ץ]].{{הערה|{{הצופה||קצין הנאשם ברצח שבויים בפני בית הדין העליון|1949/01/10|00415}}}} בדיון בבג"ץ טענה המדינה כי אין לבג"ץ סמכות לפרש את החוק הצבאי. בפברואר 1949 דחה בג"ץ את הטענה של להיס ואת טענת הממשלה, ואפשר למשפט להמשיך.{{הערה|[http://lawlib.huji.ac.il/heshin/bgz-27.48.pdf בג"ץ 27/48 שמואל להיס נגד שר הבטחון ואחרים], ניתן ב-1 בפברואר 1949}} להיס נדון לשבע שנות מאסר. אולם לאחר כשנה קוצר עונשו לשנה אחת.
ב-1955
להיס שימש נציג הגזברות ונציג מנהלת הסוכנות היהודית בארצות הברית.{{הערה|{{דבר|טוביה מנדלסון|מנכ"ל הסוכנות משלם ביטוח לאומי בארה"ב; להיס שומד על הזכויות שצבר כשליח|1980/12/30|00106}}}} בראשית שנת [[1978]] מונה למנכ"ל [[הסוכנות היהודית]].{{הערה|{{דבר||שמואל להיס נבחר למנכ"ל הסוכנות|1978/02/03|00311}}}} בשנה זו הודה כי פצע אחד ממעפילי [[אלטלנה]].{{הערה|{{מעריב|יוסף וקסמן|וידויו של מנכ"ל הסוכנות|1978/12/28|01625}}}} ב-1979 הציע שיום שחרור ירושלים ייקבע בחוק כ"[[יום ירושלים]]"{{הערה|{{הארץ|רעיה יגלום|קרדיט חסר|1.1714229|}}}}. בשנת 1980 התבקש לאסוף מידע על ממדי ההגירה מישראל לארצות הברית. הדו"ח של להיס העריך שבין 300,000 ל-500,000 ישראלים חיים בארצות הברית כאשר רובם מרוכזים בניו יורק ובלוס אנג'לס. בשנת 1981 התפטר מתפקידו בעקבות הביקורת על הדו"ח.{{הערה|{{דבר|טוביה מנדלסון|בעקבות הדו"ח על היורדים והביקורת להיס מתפטר מתפקיד מנכ"ל הסוכנות היהודית|1981/02/12|00101}}}}
שורה 15:
==לקריאה נוספת==
* ר. [רפל] ברקן, "המקרה המוזר של שמואל להיס", '''[[על המשמר]]''', 3 במרץ 1978.{{הערה|וראו "[https://www.jstor.org/stable/2536303?seq=1 No Stigma Attached]," ''[[Journal of Palestine Studies]]'', 7,4 (Summer 1978), pp. 143-146.}}
* [[צבי ענבר]], '''מאזניים וחרב: יסודות המשפט הצבאי בישראל''', תל אביב: [[מערכות]]; צה"ל – הפרקליטות הצבאית הראשית, 2005, עמ' 507, 659–660.
==הערות שוליים==
| |||