מחנה העקורים גרוליאסקו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tamarsirkis (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Tamarsirkis (שיחה | תרומות) |
||
שורה 13:
במחנות העקורים החלו ניצולי השואה בתהליך של חזרה לחיים, תוך כדי התמודדות יומיומית עם אובדן בני משפחתם וחוסר הוודאות לגבי העתיד. הם קיימו חיי חברה ותרבות עשירים. הקימו תיאטראות ותזמורות, ערכו אירועי ספורט, קיימו פעילות פוליטית, פרסמו יותר משבעים עיתונים וכתבי עת ביידיש. במקביל הם למדו, רכשו מקצוע, הקימו משפחות חדשות והכינו עצמם לחיים חדשים במולדת חדשה, בין אם זו תהיה ארץ ישראל או במדינה אחרת<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/dp_camps_italy/index.asp|הכותב=|כותרת=מחנות העקורים וקיבוצי ההכשרה באיטליה אחרי המלחמה|אתר=יד ושם|תאריך=}}</ref>.
הפליטים שהגיעו למחנה העקורים חוו חוויות קשות במהלך המלחמה. העקורים היהודים עבדו בעבודות פרך ב[[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] ובמחנות ריכוז, שרדו את צעדות המוות והסתתרו במקומות שונים. רובם איבדו את משפחותיהם, היו במצב נפשי ופיזי קשה, והיו חסרי כל. הם רצו להשאיר את העבר מאחוריהם, ולהתחיל חיים חדשים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.lastampa.it/2017/04/04/societa/anni-dopo-tornano-a-grugliasco-i-bambini-sopravvissuti-al-lager-GIebDXQBLbsinbURzgmcrK/premium.html|כותרת=Grugliasco, settant’anni dopo i figli dei sopravvissuti al lager|אתר=LaStampa.it|תאריך_וידוא=2017-05-19}}</ref>
== הקמת מחנה העקורים גרוליאסקו על ידי אונרר"א ==
לאחר המלחמה, עוד בשנת [[1945]], הקים אונרר"א מחנה עקורים במתחם בית החולים בגרוליאסקו, כמחנה העקורים (באנגלית: Displaced Persons Camp) מספר 17. למחנה העקורים זה הגיעו כ-2,000 פליטים, יהודים ולא יהודים, מכל רחבי [[אירופה]]: [[רומניה]], [[צ'כיה]], [[פולין]], [[רוסיה]] ועוד<ref>{{Cite news|url=http://moked.it/blog/2017/04/07/melamed-torino-bambini-grugliasco/|title=melamed, torino - I bambini di Grugliasco - Moked|date=2017-04-07|newspaper=Moked|language=it-IT|access-date=2017-05-19}}</ref>. הפליטים שוכנו במספר מבנים מרכזיים וצמודים במתחם אחד, ולא פוזרו על שטח גדול - בווילות ובתים פרטים, כמו שקרה לעיתים במחנות העקורים האחרים ברחבי איטליה.
▲הפליטים שהגיעו למחנה העקורים חוו חוויות קשות במהלך המלחמה. העקורים היהודים עבדו בעבודות פרך ב[[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] ובמחנות ריכוז, שרדו את צעדות המוות והסתתרו במקומות שונים. רובם איבדו את משפחותיהם, היו במצב נפשי ופיזי קשה, והיו חסרי כל. הם רצו להשאיר את העבר מאחוריהם, ולהתחיל חיים חדשים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.lastampa.it/2017/04/04/societa/anni-dopo-tornano-a-grugliasco-i-bambini-sopravvissuti-al-lager-GIebDXQBLbsinbURzgmcrK/premium.html|כותרת=Grugliasco, settant’anni dopo i figli dei sopravvissuti al lager|אתר=LaStampa.it|תאריך_וידוא=2017-05-19}}</ref> גם אזרחי גרוליאסקו היו צריכים להתאושש ממחיר המלחמה.
== חיי היום-יום במחנה ==
[[קובץ:גרוליאסקו.jpg|ממוזער|244x244 פיקסלים|אמא ובת בחצר המחנה ]]
=== השהות במחנה ===
כך היה גם במחנה העקורים גרוליאסקו. העקורים שחיו במחנה הכירו חברים חדשים, ובני זוג חדשים, והתחתנו במהירות. היו ימים שהיו בגרוליאסקו 4 ואפילו 8 חתונות. בחתונות כל הכלות חלקו את אותה שמלת חתונה. הזוגות שהתחתנו חיו בדרך כלל בחדר קטן עם עוד שלושה זוגות לפחות, בצפיפות גדולה. היו ברשותם רק חדר שירותים אחד ומקלחת אחת. הם העמידו בין המיטות מחיצות מסדינים משום שהיו זקוקים לפרטיות. רק כאשר לזוג נולד תינוק הם היו יכולים לעבור לגור בחדר פרטי משלהם במחנה. תוך כשנתיים בלבד נולדו במחנה 220 תינוקות. הרבה מן האמהות לא יכלו להניק את התינוקות שלהן בעצמן מפני שהיו חלשות מדי מבחינה פיזית, ולכן נשים אחרות הניקו את התינוקות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.fondazionecdf.it/index.php?module=site&method=article&id=3353&id_dossier=85|כותרת=Introduzione al dossier DP Camp e rinascita del popolo ebraico|אתר=www.fondazionecdf.it|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-05-19}}</ref>. ▼
חיי המחנה נועדו לעזור לעקורים להשתקם ולתת להם תקווה להמשך חייהם. המחנה לא היה מבודד מהעיר, והעקורים יכלו לנוע בחופשיות, הם לא הוחזקו בו בכח. הם הלכו לשוק בעיר [[ריבולי]] ובטורינו, ביקרו במחנות עקורים אחרים, יצאו לבלות ולטייל באיטליה, ואפילו הלכו לים. כאשר הרגישו העקורים משוקמים וחזקים מספיק, יכלו לעזוב, כל אחד בהתאם לרצונו. אחד הגורמים להשתקמות היה שמירה על מצב יום יומי שמח ולא משעמם. בכל ערב, העקורים היו רוקדים לצלילי המוזיקה ברדיו. ▼
המצב הכלכלי במחנה
▲חיי המחנה נועדו לעזור לעקורים להשתקם ולתת להם תקווה להמשך חייהם. המחנה לא היה מבודד מהעיר, והעקורים יכלו לנוע בחופשיות, הם לא הוחזקו בו בכח. הם הלכו לשוק בעיר [[ריבולי]] ובטורינו, ביקרו במחנות עקורים אחרים, יצאו לבלות ולטייל באיטליה, ואפילו הלכו לים. כאשר הרגישו העקורים משוקמים וחזקים מספיק, יכלו לעזוב, כל אחד בהתאם לרצונו. אחד הגורמים להשתקמות היה שמירה על מצב יום יומי שמח ולא משעמם. בכל ערב, העקורים היו רוקדים לצלילי המוזיקה ברדיו.
בשל המצב הכלכלי הקשה באיטליה לאחר המלחמה, לעקורים לא הייתה אפשרות למצוא עבודה. לכן, ניסו חלק מהעקורים להרוויח כסף בתוך המחנה. למשל היו נשים שתפרו בגדים מהבדים שיש להם ומכרו במחיר סמלי לעקורים אחרים.<ref>http://dpcamps.ort.org/fileadmin/image_archive/reports/ort%20italy%20report.pdf</ref> הכנסייה הציעה את עזרתה מבחינה כלכלית למחנה העקורים אך מנהל המחנה הסביר למנהלי הכנסיה שבעיניו אין סיבה שישלח כספים למחנה. הוא סיפר שהבנות במחנה הולכות לא צנוע ושכל ההתנהגות של העקורים היא לא ראויה, ולכן אין לתרום להם כספים. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://docs.google.com/document/d/1PbWDkk6rns8Xlg4mMkbcFnGfheVIW5GaeltAyKNMfOM/edit|הכותב=|כותרת=קובץ בדרייב, המדגים מכתבים בין ראש הכנסייה למנהל מחנה העקורים|אתר=|תאריך=}}</ref>
תוך הכרה בקיום של [[שוק שחור]] ברחבי מחנות עקורים באיטליה, שכרוך בהפרעה לאבטחה הכללית של ערים שכנות למחנה. המשטרה לא תמיד הקפידה לבדוק והעדיפה הרבה פעמים להאמין לשמועות ולא לבדוק דברים בעצמה. המשטרה ברחבי איטליה התעסקה בהורדת המתח והריבים בתוך המחנות, לעיתים היו ריבים בין פליטים יהודים לפליטים יהודים ולעיתים היו ריבים בין פליטים יהודים ללא יהודים.
משפחה חדשה
▲
תוך כשנתיים בלבד נולדו במחנה 220 תינוקות. הרבה מן האמהות לא יכלו להניק את התינוקות שלהן בעצמן מפני שהיו חלשות מדי מבחינה פיזית, ולכן נשים אחרות הניקו את התינוקות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.fondazionecdf.it/index.php?module=site&method=article&id=3353&id_dossier=85|כותרת=Introduzione al dossier DP Camp e rinascita del popolo ebraico|אתר=www.fondazionecdf.it|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-05-19}}</ref>.
=== מערכת הבריאות במחנה ===
במחנה היה רופא קבוע, ואחיות שטיפלו בחולים ובתינוקות הרבים שנולדו. יחד עם זאת, כאשר היו מקרים רפואיים דחופים, היו מעבירים את המטופלים לבית החולים בטורינו. במקרה של מוות, סידורי ההלוויה היו מאורגנים על ידי ראשי הקהילה היהודית בטורינו. קבורה של יהודים שנפטרו בזמן שהותם במחנה התקיימה בבית קברות יהודי מחוץ לטורינו.<ref name=":0" />
=== סיפור שהתרחש ב- 27 ליוני 1947. ===
| |||