דוד הבנאי – הבדלי גרסאות

בשנת [[1105]], בהמשך לסיפוח של קאחתי, ושיחרור מנזר זדאני ([[1101]]), הוביל דוד כוח עונשין כנגד הסלג'וקים, ב[[קרב ארצוחי]], וצבר מומנטום שעזר לו מאוחר יותר. בשנים [[1110]] - –[[1118]], הוא דחק את רגלי הסלג'וקים ממצודות המפתח: מצודת [[סאמשווילדה]] ([[1110]]), מצודת [[רוסתווי]] ([[1115]]), מצודת גישי ([[1117]]) ו[[לורי (מחוז)|לורי]] ([[1118]]).

בשלב זה התעוררו בעיות. המלחמות שהתחוללו במשך עשרים השנים שקדמו, פגעו בפרודוקטיביות של הממלכה. גם האצילים עדיין הערימו קשיים, וכן נותר גם נושא העיר [[טביליסי]], שעדיין לא שוחררה מ[[אמירות טביליסי|האחיזה הערבית]]. דוד נאלץ להתמודד עם קשיים אלה לפני שיכל להמשיך ולהאדיר את ממלכתו. מסיבה זו, ערך דוד רפורמה רדיקלית בצבאו. ובשנים [[1118]] - –[[1120]], הוא יישב מחדש 40,000 משפחות של שבטי [[קיפצ'קים בגאורגיה|קיפצ'קים]] (Kıpçak), [[:קטגוריה:שבטים טורקיים|שבטים טורקיים עתיקים]], מ[[צפון הקווקז]] בגאורגיה. כל משפחה התחייבה לספק חייל אחד עם סוס ותחמושת. הצבא החזק הזה, שמנה 40,000 חיילים, היה תלוי לחלוטין במלך. ה[[קיפצ'קים בגאורגיה|קיפצ'קים]] התיישבו ב[[מחוזות גאורגיה|מחוזות שונים של גאורגיה]]. חלקם התיישבו ב[[כארתלי הפנימית]], ולאחרים נתנו אדמות בקרבת הגבולות. הקיפצ'קים נטמעו במהירות ב[[גאורגים]].