שלום זורין – הבדלי גרסאות

 

שלום זורין התגורר בעיר [[מינסק]], שם עבד כ[[נגר]]. העיר מינסק נכבשה כעבור 4 ימים לאחר פלישת הגרמנים ל[[ברית המועצות]] ביוני [[1941]]. זורין נכלא ב[[גטו מינסק|גטו]] המקומי יחד עם שאר יהודי העיר ונשלח לעבודה במחנה שבויי מלחמה. במחנה זה הכיר את סמיון גנזנקו, קצין סובייטי שבוי ובסוף שנת 1941 שניהם ברחו ליערות שבסביבת מינסק, שם הקימו יחידת פרטיזנים. אל היחידה הצטרפו תושבים מקומיים, שבויי מלחמה שברחו מהמחנות ויהודים שברחו מהגטאות שבסביבה. לאחר שמספר היהודים ביחידה גדל, החלו התנגשויות על רקע אנטישמי בין יהודים ולא-יהודים. זורין הגן על היהודים וגנזנקו, כמפקד היחידה, החליט להטיל עליו להקים יחידה פרטיזנית יהודית נפרדת. היחידה כונתה תחילה "יחידת 106" ולאחר מכן נקראה "יחידת זורין". בתחילת דרכה היו ביחידה כ-60 איש עם 15 כלי נשק בלבד, עם הזמן גדלה היחידה עד ל-800 איש. יחידתו של זורין קלטה את היהודים שנמלטו מהגטאות שבערי הסביבה. הגרמנים בסיוע משתפי פעולה הביילורוסים פשטו על אזור היערות ששם הייתה היחידה וזורין עם אנשיו נאלצו להעתיק את בסיסם ליערות נאליבוקי, באזור בו פעלו יחידות פרטיזנים רבות.