פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
ב-[[1934]] נכתבה חוקת הפיליפינים שזכתה לתמיכה רבה מאוד בציבור, וב-[[14 במאי]] [[1935]] התקיימו בחירות לנשיאות בהן זכה [[מנואל ל. קזון]], ראש הסנאט מזה 19 שנים. עם התחלתו של השלטון העצמי נבחרה גם אספת נבחרים חדשה (במקום שתיים כמו שהיה נהוג עד עכשיו) ובפעם הראשונה מאז [[1901]] נבחר [[בית משפט עליון]] שהכיל פיליפינים בלבד. בנוסף במהלך תקופת המעבר, הממשלה הפיליפינית שלחה נציג אחד לקונגרס האמריקאי באופן דומה ל[[פוארטו ריקו]] כיום.
 
בשנים הבאות שמה לעצמה הממשלה הפיליפינית החדשה מטרות שאפתניות כגון רפורמה בחינוך ובתעשייה, סלילת כבישים, ישוב האי מינדנאו ושליטה נרחבת יותר על הכלכלה. הממשלה החדשה נאלצה להתמודד עם מספר בעיות ובהן: חוסר ביטחון לגבי רמת המחויבות של ארצות הברית למדינה לאחר סוף תקופת המעבר, בעיות צבאיות ואי שקט חברתי. בשנים [[1939]] - [[1940]] עבדה הממשלה על שינוי החוקה כדי לאפשר לנשיא קזון להמשיך בתפקידו מעבר לתקופת שש השנים, ובכדי להחזיר את מערכת שני בתי הנבחרים אותה הם ביטלו שש שנים קודם לכן.
 
בראש הצבא הפיליפיני בתקופה זו עמד הגנרל [[דאגלס מקארתור]], בנו של כובש הפיליפינים במלחמת ארצות הברית כנגד הפיליפינים, שחש מחויבות לסייע לעם הפיליפיני אותו ראה כמעט כעמו.