בגרט הרביעי, מלך גאורגיה – הבדלי גרסאות

שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת [[1048]], נתפס [[ליפריט הרביעי, דוכס קלדקארי|ליפריט]] בידי ה[[סלג'וקים]] במהלך המלחמה הביזנטית-סלג'וקית. בגרט ניצל את המצב, השתלט על ה[[ערי גאורגיה|עיר]] [[אופליסציחה]], שבה את משפחתו של ליפריט והשתלט על טביליסי. בשנת [[1051]] שחררו הסלג'וקים את ליפריט, וזה חזר לגאורגיה עם כוח ביזנטי חדש והשתלט על [[מזרח גאורגיה]]. כשהוא מובס וחושש מהתפוררות ממלכתו, שם בגרט את פעמיו ל[[קונסטנטינופול]], וניהל משא ומתן על [[הסכם שלום]]. בהיעדרו הפך ליפריט לשליט בפועל על הממלכה בהצהירו על עצמו כ[[עוצר (שליט)|עוצר]] לבנו של בגרט הרביעי, [[גיאורגי השני, מלך גאורגיה|גיאורגי]], היורש העתידי של בגרט הרביעי. לאחר שלוש שנים של משא ומתן מתיש הצליח בגרט להבטיח את הנייטרליות של ה[[קיסרי ביזנטיון|קיסר הביזנטי]] וחזר לגאורגיה כדי להחזיר לעצמו את השליטה בממלכתו. בשנת [[1059]] הכריח בגרט את ליפריט לצאת לגלות, ותקף את [[אר'סרתן הראשון, מלך קאחתי|אר'סרתן הראשון]], מלך [[ממלכת קאחתי-הרתי]], שפרשה מהממלכה עוד בימי אביו, שהתהדר בתואר "מלך ה[[קאחים]] וה[[ראנים]]" ([[קאחתי]] ו[[הרתי]]).

 

 

ביולי [[1068]] מחץ בגרט את 33,000 חיילי חיל הפרשים של פדלון בעמקי [[כארתלי]], כבש בחזרה את [[טביליסי]] והותיר אותה ב[[אמירות טביליסי|שליטת מוסלמית]] תחת תנאי [[וסאל]]יות. ההתקפה השנייה של פדלון גרמה לו למכה קשה: הצבא הגאורגי-[[חבל אוסטיה|אוסטי]], תחת הנהגתו של ה[[גיאורגי השני, מלך גאורגיה|נסיך גיאורגי]], היורש המיועד של בגרט, הביס את האויבים בצורה מוחלטת, ובזז את [[גנג'ה]]{{הערה|כיום ב[[אזרבייג'ן]]}}.