גביש – הבדלי גרסאות

נוספו 85 בתים ,  לפני 5 שנים
תיקונים מדעיים
מ (סדר תבניות בראש הערך (בוט סדר הפרקים))
(תיקונים מדעיים)
[[קובץ:Two transparent crystals.JPG|ממוזער|גבישים שקופים]]
'''גביש''' (בלועזית: '''קריסטל''') הוא תצורת [[חומר]] ב[[מצב צבירה]] [[מוצק]].
המאפיין העיקרי של גביש הוא סדר פנימי ארוך טווח, כלומר, קיים מבנה בסיסי, הנקרא [[תא יחידה]], החוזר על עצמו למלוא המרחב באופן תלת מימדי. תא היחידה הוא כמו אריח תלת מימדי שבאמצעותו מרצפים חדר גדול. הגביש פותר את בעיית ה[[ריצוף (גאומטריה)|ריצוף]] הגאומטרית, בשלושה ממדים. ישנם חומרים רבים המופיעים בטבע בצורת גביש, למשל [[מלח בישול|מלח]], [[קוורץ]], [[קלציט]]. פעמים רבות הסדר הקפדני של המבנה הפנימי בא לידי ביטוי בצורה החיצונית של החומר, כלומר לפעמים יש לגבישים צורה יפה בעלת [[סימטריה]] מובהקת.
 
בטבע נדיר למצוא חד גבישים גדולים, ומרבית החומרים מופיעים במבנה '''[[רב-גביש]]''', שהוא מבנה של מספר רב של גבישונים צמודים זה לזה. מרבית [[אבן חן|אבני החן]], ובראשן ה[[יהלום]], הן גבישים גדולים בהם הסדר ארוך הטווח משתרע על פני נפחים גדולים - כלומר '''חד-גביש'''.
היהלום הוא אחת מארבע תצורות המוצק של ה[[יסוד כימי|יסוד]] [[פחמן]]. גביש זה ממחיש הן את הצורה ה"מושלמת" של הגביש והן את הנדירות של ההיווצרות הספונטנית שלו (ולכן הערך ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כספי]] הגבוה שלו). הפחמן ממחיש שלחומר יכולות להיות יותר מתצורת התגבשות אחת.
 
דרך נוספת היא על פי התכונות האופטיות של הגביש. בחלוקה זו קיימות שלוש משפחות: גבישים איזוטרופיים, גבישים חד-ציריים, וגבישים דו-ציריים. בגבישים לא איזוטרופיים מתקיימית התופעה הנקראת [[שבירה כפולה]].
 
הענף העוסק בחקר הגבישים נקרא [[קריסטלוגרפיה]]; במיוחד מתייחס מונח זה לחקר מבנה הגבישים באמצעות [[קרינה]] ([[קרני רנטגן]], או קרינת אלקטרונים למשל). תהליך שבו חומר הופך מעצמועצמו לגביש נקרא '''התגבשות'''; תהליך שבו הופכים באופן פעיל חומר לגביש נקרא '''גיבוש'''. שני המושגים נקראים בלועזית '''קריסטליזציה'''.
 
קיימים סוגי גבישים נוספים ובהם [[גביש נוזלי]] ו[[גבישים קווזיפריודיים|גביש קווזיפריודי]].
2

עריכות