הרעב באתיופיה (1983–1985) – הבדלי גרסאות

אי יכולת הממשל האתיופי בראשות [[מנגיסטו היילה מריאם]] להתמודד עם הרעב, הרגיזה רבים בקהילה הבינלאומית, וה[[החונטה הצבאית האתיופית|דרג]] הפסיד תומכים רבים בגלל אי ההתמודדות. הרעב ומלחמת האזרחים במקביל הובילו את אתיופיה להתמוטטות כלכלית ושלטונית. התוכנית העיקרית של הממשלה האתיופית להתמודדות עם הרעב הייתה [[הוילגיזציה האתיופית]]. מיזם זה, שעיקריו היו העברת אוכלוסייה ממוקדי הרעב, הצליח חלקית, ובין השנים [[1985]] - –[[1986]] הועברו כ-600,000 אזרחים אתיופים בעל כורחם לדרום. למרות זאת רבים מהמתיישבים עזבו את היישובים בדרום וחזרו למקום מגוריהם הקודם. ההעברה לכפרים לא היטיבה עם האוכלוסייה, ונראה כי הבטחות הממשלה שהיישובים יהיו בעלי שירותי חינוך ובריאות הולמים, לא יושמו.