ויקיפדיה

קרב המיתלה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תוספות
שורה 8:
| קרב לפני=
| קרב אחרי=
| מקום=מעבר אל-חיטאן ו[[מעבר המיתלה]], [[חצי האי סיני]].
| תוצאה=צה"ל השתלט על המעבר.
| טריטוריות=
שורה 16:
| ראש מדינה ראשון= [[דוד בן-גוריון]]
| מפקד ראשון=[[אריאל שרון]], [[מרדכי גור]], [[אהרון דוידי]]
| כוח ראשון=[[חטיבת הצנחנים]] 202 (6 פלוגות), ופלוגת שריון.
| צד ראשון-אבידות=38 הרוגים, כ-120 פצועים.
| צד שני={{דגל|מצרים (1952-1958)}} [[מצרים]]
| ראש מדינה שני = [[גמאל עבד אל נאצר]]
| מפקד שני=
| כוח שני=5 פלוגות חי"ר מתוגברות מחטיבה 2
| צד שני-אבידות=260 הרוגים.
| הערות=
| מפה={{מממו|סיני}}
|שם=קרב המיתלה}}
'''קרב המיתלההמיתְלָה''' היה [[קרב]] בין [[חטיבת הצנחנים]] של [[צה"ל]] לבין כוחות של צבא [[צבא מצרים]], שנערך במהלך [[מלחמת סיני]] ("מבצע קדש") במעבר אל-חיטאן שבמערב [[סיני]] ובסמוך לו. הקרב החל ב-[[31 באוקטובר]] [[1956]] בשעות הצהריים, והסתיים ב-[[1 בנובמבר]] לפנות בוקר. בקרב זה, שלא היה בו כל צורך מבצעי{{הערה|שם=בר און}}{{הערה|שם=אבא אבן}}{{הערה|מוטי גולני, "'קרב המיתלה' - בחינה היסטורית של מיתוס גבורה ישראלי", ''[[אלפיים, גיליון(כתב עת)|אלפיים]]''', 19'', 2000}}, נהרגו 38 לוחמים מחטיבת הצנחנים (ועוד ארבעה לוחמים מתו מפצעיהם מאוחר יותר){{הערה|[http://www.202.org.il/Pages/noflim/groups/1956c.php - חללי חטיבת הצנחנים שנפלו במבצע "קדש" - מלחמת סיני]}}. בצד המצרי נהרגו כ-260 חיילים. הקרב החל ב-[[31 באוקטובר]] בשעות הצהריים, והסתיים ב-[[1 בנובמבר]] לפנות בוקר.
 
קרב המיתלה התקבע במורשתב[[מורשת קרב|מורשת הקרב]] של צה"ל כמופת של [[גבורה]], הקרבה ו[[דבקות]] במטרה, וככזה שימש לחינוך של דורות רבים של לוחמים, לדבוק בערכים הצבאיים האלההללו. אולם הנחיצות המבצעית של הקרב הוטלה בספק מיד עם סיום המלחמה, ועל כך ספג היוזם שליוזם הקרב, מפקד חטיבת הצנחנים [[אריאל שרון]], ביקורת קשה ממפקדיו. בנוסף, מרכיבים של המיתוסה[[מיתוס]] שנבנה סביב הקרב נסדקו, כאשר התגלו פרטים לא ידועים על הקרב{{הערה|שם=קן-דרור}}. [[מרדכי בר-און]], ראש לשכתו של ה[[רמטכ"ל]] [[משה דיין]], סיכם את הקרב במילים: "עקוב הדמים, נאפד הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני".
 
==רקע==
מעבר אל-חיטאן ו[[מעבר המיתלה]] הם שני מעברים במערב חצי האי סיני. אל-חיטאן הוא המזרחי שבהם, והמיתלה הוא המערבי. אורך שניהם גם יחד כעשרים ק"מ, ולעתים מתייחסים אל שניהם בשם "מעבר המיתלה".
 
ב-26 ביולי 1956 הכריז [[נשיא מצרים,]] [[גמאל עבד אל נאצר]], על ה[[הלאמה]] של חברת [[תעלת סואץ]], שהפעילה את התעלה וגבתה את הרווחים ממנה, ושהבעלות עליה התחלקה בערך באופן שווה, בין ממשלות בריטניה וצרפת. הצעד החריג נעשה כדי לגייס כסף לבניית [[סכר אסואן]], שנתפס כחיוני לחקלאות המצרית. המעצמות האירופאיותהאירופיות, שלא היו מוכנות לוותר על הנכס הכלכלי ובעיקר האסטרטגי, תכננו פעולה צבאית כדי להשיב לעצמן את השליטה בתעלה.
 
ב-24 באוקטובר, בפרבר סוור שליד פריז, נחתם הסכם בין [[ישראל]], [[בריטניה]] ו[[צרפת]], הסכם שזכה לכינוי "הקנוניה", ושקבע את מהלכי המבצע המשותף לשלוש המדינות. על פי ההסכם, ישראל תבצע מהלך צבאי בסיני שיהיה מוגבל בהיקפו, ושייראה כ[[פעולות התגמול|פעולת גמול]], אחת מתוך שורה של פעולות דומות שבוצעו קודם לכן. מטרת המהלך תהיה לספק עילה לשתי המעצמות, לדרוש כביכול משני הצדדים, ישראל ומצרים, לחדול ממעשי האיבה ולסגת מאזור התעלה. מכיוון שמצרים לא ביצעה עד אז כל פעולה אלימה באזור התעלה, פרט ל[[הלאמה]] שלה - היה צפוי שמצרים תסרב לדרישה. במה שאמור להיראות כתגובה לסירובה, תתקופנה בריטניה וצרפת את מצרים באזור התעלה, תשתלטנה על התעלה ובכך תוכרח מצרים להשיב אותה לבעלותן. האופי המוגבל של המהלך הצבאי הישראלי אמור היה להטעות את המצרים לחשוב, שאין פניה של ישראל למלחמה כוללת{{הערה|[http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3003.htm "סוואר"], פרק מספרו של [[יוסף עבו עברון]]: '''ביום סגריר - סואץ מאחורי הקלעים''', הוצאת אות-פז 1969, עמ' 120}}.
שורה 117:
* [[מוטי גולני]], "'קרב המיתלה' - בחינה היסטורית של מיתוס גבורה ישראלי", '''[[אלפיים (כתב עת)|אלפיים]]''', גיליון 19, 2000, עמ' 125-106.
* [[משה גבעתי (היסטוריון)|משה גבעתי]], '''בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9''', תל אביב: הוצאת 'מערכות' וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ד - 1994, עמ' 329-324.
* [[אורי מילשטיין]], '''ההיסטוריה של הצנחנים: ממלחמת העצמאות עד מלחמת לבנון''', כרך ב, תל אביב: [[שלגי]], 1985.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 128 ⟵ 129:
* <span>, ב</span>[[אנציקלופדיה ynet]]
* {{מערכות|שרגא גפני|קרב המיתלה|6/106746|124, נובמבר 1959, עמ' 55-5}}
* {{מעריב|המפקד חיפה בגופו – ונהרג|1965/10/26|01000}}
* {{מעריב|אורי דן|היום הארוך ביותר בסיני|1966/10/28|03500}}
* {{מעריב|רן דגוני|גיבור קרב המיתלה חי בניו-יורק|1985/11/01|01600}}
* {{מעריב|יוסף ולטר|"את זעקות הפצועים במיתלה אני שומע עד היום"|1986/10/24|02800}}
* [http://www.raful.org.il/pages/34.aspx?pic=1 תיאור מפורט] של מבצע הצניחה במעבר המיתלה, באתר לזכרו של רפאל איתן (רפול)
*{{אתר הגבורה|344381|קרב המיתלה}}, סרטון ובו תמונות אותנטיות וראיונות עם המשתתפים בקרב, באתר "גבורה"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קרב_המיתלה"